מציאות שורפת

כשהעולם האפל מרים ראש. 

האם זה זמן לחשוש. 

כשמבוכה פוגשת תובנה. 

האם זה זמן לרעוש. 

כשרגליים נפתחות לרווחה. 

האם זה זמן לגעוש. 

כשנשמה מבקשת נחמה. 

האם זה זמן לנטוש. 

מתוך הרווחים מטפטף אור. 

כשעווה רותחת שאת כמהה לחדור. 

שחרור האזיק יצית שדה מרור. 

ריצה מהירה ונפלת אל הבור.  

איזו סחרחרה איך תאבדי שליטה.  

החומה כה גבוהה ולקחת שם תנופה. 

זה לא עניין של אומץ זה עניין של מראה. 

שלעמוד מולה זה פשוט זוועה. 

שקט ושלווה כמו כר דשא חמים. 

הילדה כבר לא מתפרצת בפנים.  

יש רגעים שזה פשוט לא נעים. 

אבל בין כתלי החומה מתגלים. 

סדקים.