לרובינו יש חברים מהסוג הלא זוגי. הם באים, והם הולכים. אף אחד לא נשאר איתנו לנצח!
הלוואי וזה היה ככה... אני ממש אשמח אם זה היה ככה, ולמרות זאת, זה לא.
אני הייתי עושה הכל בכדי שהמצב ישתנה, אבל... זה לא.
אני מתגעגעת לימים הטובים עם החבר הכי טוב שלי (לא בקטע זוגי, כן?) כמובן שאני לא יודעת אם אנחנו עדיין חברים... אבל אני מתגעגעת לימים הטובים איתו, אני ממש ממש אוהבת אותו בקטע חברי אך איני חושבת שהוא מודע לכך :( היה לי מאוד עצוב היום כשחשבתי על אותם ימים, שהיה טוב, שהיה חזק ובכלל, שהיה כיף!!
ואני, ואני עוד מתגעגעת אליו ואל אותם הימים הללו, שהיה שמח וכיף.
אני יכולה רק להגיד דבר אחד, וזה שאני מאוד אסירת תודה על העזרה שלו, על העזרה שנתן לי ואני ממש מצטערת שלא כל הזמן לקחתי אותה. אני אהבתי לדבר איתו, ממש!
ועד היום אני מתגעגעת לימים האלו, של השמחה והכיף...
אני רק מקווה שהם יחזרו יום אחד, יום יבוא והם יחזרו.
אני לא צריכה לקוות, אני צריכה להאמין ועל בטוח שהם יחזרו!!! (ואני בכל מיקרה רוצה גם לקוות...)
הוא תמיד משמח אותי, הוא עשה לי טוב כל הזמן, רק אני לא מבינה: מה הישתנה??
אני בתקווה שיהיה סוף טוב...
אני אוהבת אותך,מאוד.