Purgatory: Pyxis Prima

האם זו האינטימיות המגושמת, שהכנסתי אל מיטתי, ואל קרביי, ואל ליבי ואל מוחי, ואל חלומותיי ואל סיוטיי,

ונתתי לה לעשות בי כשלה ואיפשרתי לה לתת לי לעשות בה כשלי?

האם אלו המבטים השותקים בגופה העירום, באצבעותיי המלחששות על קימוריה בצינת הלילה, בתאורה טבעית של צלליות אופל, תחושה שתהיה אסתטית וסוערת יותר מכל מיקצה אמנותי בז'ארגון הפילומגרפי המלהטט בספריות תודעתי?

האם זו הטינופת הדביקה שנתיז זה בזו וזו בזה, היריקות, הדם הניקז מציפורננו, הלהט השורף בתשוקה ובחום וזיעה ניגרת על בשרנו, תאוות בשרים, מעדן מלכים ומלכות, ארוחתנו הערומה?

איפה היא, המיניות שהייתה שלי... שחוזרת לפרקים נשכחים, שמותירה אותי מהתל בזיכרונות רפאים, בעצב,

בכמיהה אל דברים נשגבים שהרחקתי כדי לשכוח במהרה מהדברים שתמיד יהיו זמניים מדיי, נוזלים מאצבעותיי כחול נטול זמן.