אני מרגישה לבד.
ויש לי עם מי לדבר, יש לי מי שיקשיב, יש לי מישהו שיאהב.
אז למה בכל זאת אני מרגישה כל כך לבד? כל כך לא מובנת?
לפעמים אני קמה בבוקר וקשה לי לנשום.
קשה לי לנשום כי אני לא מבינה מה הטעם.
זה באמת משנה אם אני פה?
הדברים שאני עושה משנים משהו? משפיעים על משהו?
זיכרונות הופכים לחול, פרצופים של אנשים לכתם מטושטשורגשות למשב רוח רגעי שנעלם.
אני נעלמת
מה שהופך אותי לאותי כאילו לא היה קיים בכלל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עותק מקורי