אתה ואני במקומות הכי שקטים בעולם הגדול הזה.
אתה לוקח אותי למקום שקל לזכור, אבל שגורם לך לרצות לשכוח.
העולם הזה עדיין פרוע ומוזר ובודד.
אני חושבת שהלב שלך פרוע ומוזר ובודד.
אני חושבת שגם שלי.
יום אחד אנחנו נלך לאיבוד אחד בתוך השני,
והפה שלי פתוח
אבל אתה תשמע רק את השקט של הדממה.
האצבעות שלי נעוצות בך והכאב נהפך לתשוקה.
החזה שלי עולה ויורד
ועולה שוב.
אתה עוצם עיניים
ואני כבר לא שם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עותק מקורי