Escape To Book World

גם אתם שונאים את זה שעד שיוצאים ספרים בעברית, הכריכה שלהם פשוט מכוערת?

כי זה הדבר השנוא עלי ביותר!

אני אוהבת לאסוף ספרים. לקרוא אותם, ולשים אותם על הספריה שלי.

אבל כשיש ספר שהוא מכוער, אני חייבת פשוט להחביא אותו מאחוריי ספרים אחרים.

אז אלה הכריכות שאני הכי שונאת:

1. (ואתם בטח ידעתם שאני ישים את זה פה עוד לפני שנכנסתם לפוסט) כס הזכוכית

קודם כל, מה הולך פה? יש פה מישהי שנראית כמו (וסליחה על המילה ) פרוצה שמחופשת ל.. אססינית.

זה נראה כמו איזה כריכה משנות ה90.

ואני כל כך לא אוהבת לראות אנשים על כריכות של ספרים, כי זה לא משאיר הרבה מקום לדמיון.

ולכן אתם, הקוראים, נאלצים לדמיין את סלינה ככה.

שנית כל, מה זה הפונט הזה? למה הוצאות ספרים (ישראליות כמובן) מנסות לעשות שהספר יראה פנטזיה?

למה לא להשאיר את אותה הכריכה המקורית והיפה הזו?

  

2. מלכה אדומה

גם כאן, לקחו ספר יפה מאנגלית, ובתרגום הוא אבד איפשהו. ובמקומו יצא הדבר הזה.

הפונט כאן עוד בסדר, אבל הידיים האלה עם הברקים, פשוט פוטושופ לא טוב.

זה לא נראה כאילו זה יוצא לה מהידיים בכלל.

את העבודה הזאת גם אני הייתי יכולה לעשות, ואני גרועה בפוטושופ.

והספר השני בסדרה אפילו לא תואם את הראשון!

לא אותו פונט, לא אותו רקע, שום דבר לא יכול להעיד על כך ששני הספרים האלה קשורים בכלל.

  

3. יומני הערפד, אקדמיה לערפדים, ועוד ועוד!

אני לא אוהבת פנים בכריכה. לא חצי, וגם לא רבע.

מסתבר שלהוצאות ספרים בארץ שכל כך ממהרים להוציא לנו ספרים, אין מקוריות.

אני אישית הייתי מעדיפה לחכות עוד קצת בשביל שהוצאת הספרים תעבוד יותר על הכריכה.

הייתי מעריכה את הספרים שלה יותר.

4. מעריצה

זה קיטשי מידי, עריכה לא טובה בכלל. אין שום קשר בין הצבעים לתמונה.

אין הרבה מה להגיד פה. זה פשוט ביצוע לא טוב בכלל.

אז אלה היו הספרים שעלו לי לראש כשחשבתי על כריכות מכוערות.

כמובן שיש עוד מלא, אבל פה הבאתי לכם רק את הכריכות של של ספרים מתורגמים.

שלא נדבר בכלל על ספרים של סופרים ישראליים. שם זה כריכות משעממות, חסרות חיים ולא מושכות את העין.

כי כולנו יודעים שאנחנו שופטים ספרים לפי הכריכה.

ספר שיראה לי משעמם לא אתקרב אליו (אלא אם אשמע מלא המלצות עליו).

אז זהו חברים, אם קראתם עד כאן אז תודה שקראתם, ושיהיה לכם המשך שבוע מצויין!