לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האנייה

רשמים על פוליטיקה, מזרח תיכון, תקשורת וכל מה שאקטואלי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2015

יש תשובה אחת למוות של שיר- חוק נישואים אזרחיים


אם המוות של שיר יעבור בשקט ובלי מעשה חסר תקדים, זה יהיה ניצחון לרוצח המתועב. כדי שמותה לא יהיה לשווא ונוכל לכפר כחברה על רצח בדם קר, עלינו להצביע ברגליים בעד נישואים אזרחיים. אבל איך?  


 


אני רוצה להתחיל מרחוק. שבוע שעבר, במקום אחר ומקרה שונה. להבדיל. בג"ץ דחה את העתירה אשר ביקשה לדחות את הרס שני מבנים בבית אל. אחרי ההוראה הגיעו צה"ל וכוחות הביטחון והתמודדו עם בני המקום וצעירים שהתנגדו להריסה. המבנים עצמם לא מאוכלסים ונבנו שלא כחוק. מיד קמה זעקה אצל אנשי הבית היהודי והליכוד. הכביר מילים מוטי יוגב מהבית היהודי באומרו: "צריך לעלות על בג"ץ עם D9!" אמירה מטפורית ודי עילגת אשר מטרתה להביע את רצון הנפשות הפועלות לשנות הסטטוס קוו של בג"ץ. ויש מחנה משפטי שתומך בשינוי שבמסגרתו ישנו את תהליך מינוי השופטים , או בצמצום "האקטיביזם השיפוטי" המתבטא בהחלטות בעניינים שמפורשים כפוליטיים. לכן אנשים בימין רואים במקרים אלה, בהן בג"ץ נוקט עמדה, בתור כפיית דעה של מיעוט, שעבורם הוא שמאל קיצוני. ייתכן שמדובר פשוט בקנאות להגמוניה של הכנסת, בה לימין יש רוב כביכול, או אולי מדובר בדיוק בהפך מכך, רצון לפלוש לתחום השיפוטי ולשפוט על פי אמות מידה שהם פוליטיות, בעקיפין או במישרין. בכול מקרה, הבעיה היא שבישראל כיום, אין למוטי יוגב ודומיו יכולת פוליטית להעביר שינויים במערכת המשפט בגלל מפלגת מרכז אחת- כולנו, שמנצלת את היותה לשון מאזניים כדי למנוע כל שינוי בסטטוס קוו. וכך בדמוקרטיה שלנו שינוי ש"הרוב" רוצה: "לבצע שינוי בסטטוס קוו עם בתי המשפט" לא יכול להתקיים בגלל יחסי הכוחות בין מחנה הימין והשמאל הנאלצים לנהוג בפרגמטיות כדי להחזיק קואליציה ולתפוס את  השלטון. 


 


וזה בדיוק מה שקורה עם עניין הנישואים האזרחיים. יש רוב חוצה מחנות ימין ושמאל ומרכז שמאמין בשוויון זכויות לקהילה הגאה והוא כולל את המחנ"צ, מרצ, יש עתיד, כולנו והליכוד. אלא שבגלל מאזני כוחות והעובדה שמפלגות דתיות משמשות לשון מאזניים החוק לא יכול לעבור. בעצם בהבדל אחד: הרוב לשינוי הסטטוס קוו בבג"ץ הוא פרי דמיון. יש קואליציה, גם אם פסיבית, שלא תתמוך בחוק. סמכויותיו של בג"ץ מעוגנות בחוקי יסוד שדורשים 61 ח"כים לשינוי. אין פשוט רוב כזה. המרכז והשמאל הם 50 מנדטים ויחד עם הרשימה המשותפת הם רוב. בנוסף, יחד עם חלק גדול בליכוד שלא מעוניין בשינוי כזה. כולל רה"מ: אלוף הסטטוס קוו, האיש שחי בשביל לשמור עליו. לפיכך האמרות של אנשי הבית היהודי והליכוד הם בגדר פנטזיה. 


 


ובניגוד לכך, יש רוב ברור לנישואים אזרחיים עבור הקהילה הגאה. כל מה שצריך זה שנבחרי ציבור ישמשו לשון מאזניים בין המחנות ויתנו את כניסתם לקואליציה תמורת נישואים אזרחיים. זו קריאה למפלגות המרכז: או נישואים ללהט"ב או שאין ממשלה. למה? כי הם משמשות לשון מאזניים כמו המפלגות הדתיות. ואם הם לא מכריזים על כך עכשיו. אין מה להצביע להם בכלל. ברגע שיושג הישג כזה. הדרך לנישואים אזרחיים תהיה סלולה. ואולי אנשים יכולו סופסוף לבחור לקיים חתונה כדת משה וישראל, ולא להיות אנוסים לכך. 


 


*טיעון נפוץ נגד נישואים אזרחים ללהט"ב הוא: "אבל משפחה אמתית זה רק בין גבר לאישה." ובכן, זה לא נכון. במשך אלפי שנים משפחה הייתה כמה גברים, כמה נשים והמון-המון ילדים. כשהאמהות היו לקטיות והאבות צדו עד הערב, ואז בליל היו מתכנסים סביב המדורה, שרים שירים, מספרים סיפורים, מרכלים, הולכים למערה ועושים אהבה חופשית. מן הסתם, היו גם שבטים שלגבר אחד היו הרבה יותר נשים וכן הלאה. כמה אלפי שנים קדימה וליעקב ע"פ המסורת היו שתי נשים ושתי פילגשים. כלומר במשפחה הישראלית הראשונה מאז ומעולם היו ארבע אמהות ואבא אחד לשנים עשר ילדים. כך שלמעשה, גבר וגבר למשל, הרבה יותר קרובים לגבר ואישה, מאשר גבר ועשרה נשים או עשרה נשים ועשרה גברים. ובגדול - זה לא משנה. משפחה זה בית או מסגרת קשר בו גדלים וחיים אנשים אשר מחויבים אחד לשני בקשר שהוא בלתי תלוי. קוראים לקשר הזה אהבה. ואצל פולנים: רגשות אשם.


 


*טיעון נוסף הוא: "אבל למה דווקא מצעד גאווה בירושלים? יש להם כבר את ת"א וזה לא הכי מכבד עם המוחצנות שלהם." אז א', לפי מה שאני זוכר ירושלים היא בירת ישראל. זה אומר שהיא בירה של כ-ו-ל-ם. ואם לא, אז היא לא בירה ישראל ולא כלום. היא סתם עיר. אגב היא חוטאת לתפקיד המקורי שהציב לה דויד המלך על פי המסורת, כשבחר בה כבירה: לאחד בין שבטי הצפון לשבט יהודה. ב': המצעד לפי מה שהבנתי, שונה מהמצעד בתל אביב ויש לו אופי משלו. משפחתי, שמח, אפילו סולידי ואלגנטי. שונה במקצת מהמצעד בתל אביב שהוא חגיגה אחת גדולה. מפתיע שלמצעד של אנשים קצת שונים יכולים להיות דרכים מגוונות להתנהל? נכון? חבל שסטראוטיפים הם לא חלק מהעולם האמתי. 


 


ולסיום, יש כמה חבר'ה בבית היהודי שבוכים עכשיו שתוקפים אותם(תמונות של גברים מתנשקים על הוול בפייסבוק. וואוו...) ופוגעים בחופש הביטוי שלהם כמו בצלאל סמוטריץ'. באמת נשבר הלב כשאתה מקלל קהילה שלמה ומסית, ואז קם אדם ורוצח ילדה שמזדהה עם הקהילה ואז הקהילה בתגובה תוקפת אותך על ידי... תמונות של גברים מתנשקים וקריאות "פרימיטיבי!"(שבא נודה, הם די נכונות). פשוט נשבר הלב. באמת. 

נכתב על ידי , 2/8/2015 22:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בן: 33

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
1,183
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס , מדעי הרוח
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאנייה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האנייה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)