האנייה

שני פיגועי טרור רצחניים קטלו ארבעה בני אדם חפים מפשע בסוף השבוע. יהי זכרם ברוך.

הרבה אנשים בשבוע הקרוב, יזרקו כול מיני *הצעות* לאוויר. 

חברי קואליציה ימנים יכריזו כי יש לנהוג *ביד קשה*, *לעודד את הבניה בשטחים* ו*לחסום דרכים ורחובות ביו"ש וירושלים*.

כאילו הם לא חברי ממשלה ויושבים בקבינט.

חברי אופוזיציה מהשמאל והמרכז יגדירו זאת בתור *כישלון של נתניהו* ושחייבים *יוזמה אזורית* ו*להחזיר את התקווה*.

וראש הממשלה יכנס *ישיבה דחופה* על מנת שיוכל להכריז על *ישיבה דחופה*. 

אבל האמתי שכולם מקשקשים.

אף ערבי שמעוניין לבצע פיגוע לא יראה בית על גבעה ויגיד לעצמו, "וואלה, זה לא משתלם."

מאידך, אף נסיך סעודי לא יניח את ידו מהנרגילה כדי להוציא אותנו מהברוך.

מקסימום יעלה הצעה שתציג אותו כ"מתון" בעוד מוציא עוד בנאדם להורג בעריפת ראש.

בשעה הזאת, צריך לקום מנהיג ולומר שישראל צריכה להיות מוכנה לדרך ארוכה. לדם, ליזע ולדמעות.

זה אומר שעוברים בית-בית ביהודה ושומרון  ומחרימים נשקים, בצורה דומה לחומת מגן. 

זה אומר שמקפיאים כספים עד שההסתה ברשות ובמערכת החינוך הפלסטינית לא נפסקת.

זה אומר שערוץ אל-ג'זירה נסגר כי מדובר בתעמולה והסתה נטו. 

זה אומר שאנשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית נכנסים לכלא כי מדובר בארגון טרור בפוטנציה.

ואם אתם לא מאמינים, נחשו מיהו הסניף הוותיק יותר של 'האחים המוסלמים' מרצועת עזה - חמאס, נעים להכיר.

זה אומר שיושבים ומחליטים על פתרונות שמשנים מהיסוד את הסטטוס קוו בהר הבית,בירושלים ובשטחי יהודה ושומרון. 

(למשל: רוצים סיפוח? סבבה, ספחו! אתם יודעים טוב מאוד מה המשמעות ולמה צריך להיערך. מאידך, אם המטרה היא עדיין 2 מדינות ל-2 עמים. אזי הכיוון הוא ממשלת אחדות וחתירה להסכם ביניים.)

זה אומר שמתחילים להבין שבלי עבודה יומיומית, סיזיפית ומתמשכת על הביטחון והחיים משותפים בארץ הזאת. הכול ידרדר שוב.

בין שמדובר במדינה אחת, שתיים או שלוש. 

מכיוון שאין כרגע מנהיג כזה. מצופה מהשרים הבכירים בליכוד: בוגי, כץ, סילבן וארדן, שייגשו בשבוע הקרוב למשרד ראש הממשלה - בנימין נתניהו - ויודיעו לו שהם מדיחים אותו. ושיתפטר. אחרי כן יוכרזו בחירות פנימיות לליכוד ליו"ר ולראשות הממשלה.

"מה? אפשר לעשות את זה?" כן.

בערב קר של ה-21 בנובמבר 1990, חזרה מפריז מרגרט תאצ'ר. זו הידועה בתור 'אשת הברזל' אשר הובילה את בריטניה בשנות ה-80.

בזה אחר זה, צעדו למשרדה חברי הקבינט והביעו חוסר אמון בריטי ביכולתה להמשיך לכהן כראשת הממשלה. למחרת התפטרה. 

אם יש לבכירי הליכוד שמץ של אחריות לאומית, כבוד ובכלל, קמצוץ של קילר אינסטינקט פוליטי - שיעשו זאת.

כלומר, בעולם מקביל בו יש להם חוט שדרה.

ושלא תבינו לא נכון, אני לא חושב שהוא האשם היחידי. אבל אני כן חושב שהוא לא יכול לפתור את המצב, כי כל פתרון שלו מסתמך על שמירה על הסטטוס קוו. וזה בדיוק הדבר המרכזי שחייבים לשנות מהיסוד.