האנייה

***

מעט אחרי הבחירות האחרונות החלו התקפות על הנשיא ריבלין שסימנו לטעמי, את אובדן הממלכתיות במפלגת השלטון. ההדר חלף לו. הלוט הוסר מעל גסות חסרת בושה. ובינתיים העלייה במדרגות החרפה המשיכה בחיפזון בלתי ברור. הייתי מאלה שלנוכח החיזוי האופטימי של ערוצי התקשורת בדבר תיקו או ניצחון פירוז ל'מחנה הציוני" קיוו לממשלת אחדות, שכן "קואליציות חדי הקרן" עם ליברמן והרשימה או המפלגות החרדיות ולפיד לא נשמעו לי כה אטרקטיביות. הרי כישלון כזה היה חותם את התפטרותו של בנימין נתניהו ואנשיו היו שבים למחוזות הנורמליות (אולי). אלא שבמקום זאת, הושג ניצחון בפער ברור ל'ליכוד'' שעלה לאנשיו לראש. חבר'ה מהספסלים האחוריים שלא ציפו להשתתף במשחק, עמדו המומי פליאה והתפרצו למגרש במחולות. כך אנחנו זוכים לתצוגה מרהיבה של עליית השתן לראש. השרה רגב ועסקנות היתר שלה, ח"כ אורן חזן לועג לחברת כנסת נכה, ח"כ זוהר מפגיז בהצהרות שמתאימות יותר למפד"ל מאשר לליכוד, או ח"כ מזוז שמגיש הצעות חוק מקסימות בטיפשותן. במצב כזה, זחילה לממשלת אחדות היא התאבדות קולקטיבית של מפלגת האופוזיציה הגדולה. אם כי למרבה המזל הסיכוי לכך די נמוך. על אף התחינות של איתן ברושי. ומפלגת הליכוד, אשר ביטאה פעם את מעוז הליברליזם, הפרגמטיות הביטחונית והכבוד, מגנה בחוסר מודעות משווע על מעשיהם של הנפשות הפועלות. גם מפלגת העבודה חטאה ברתיעה מעסקנים ודבילים למיניהם. סוף המקרה ידוע. אבל כיצד הגענו עד הלום?

***

בראש ובראשונה הכל מתנקז לאדם אחד ושמו בנימין נתניהו. משחר ילדותו גודל והונחה לתפקיד ראש הממשלה. אפשר לכנות זאת הנדסה גנטית או השערה פרועה אך זהו ניחוש אישי. הרי אביו היה היסטוריון שנדחה על-ידי בגין ברצונו להיכנס לחיים הפוליטיים, והסתפק בעבודה כמזכירו האישי של זאב ז'בוטינסקי בימיו האחרונים בניו-יורק. אולי תחושות החמצה ובדידות אשר רדפו אותו בממסד האקדמי, הובילו אותו לגלות באמריקה. יכול להיות שייעד את התפקיד לבנו הבכור - יונתן. אבל משמפקד סיירת מטכ"ל יפה הבלורית והתואר נפל באוגנדה, המשימה הוטלה על בנימין. השהות באמריקה הקנתה לבן השני אנגלית מושחזת והשכלה מקיפה באדריכלות, כלכלה וממשל. באוניברסיטאות הנחשבות ביותר. כשחזר השתתף בכנסים אודות מלחמה בטרור וחדר לחיים הפוליטיים כמטאור בחסותו של השר הבכיר משה ארנס. כבר בכהונתו הראשונה בתור חבר כנסת כיהן כסגן שר במשרד החוץ ובמשרד רה"מ. כיצד לא יהיה ראש ממשלה? רק הביוגרפיה המרשימה וקורות חייו הם עילה להערצה עיוורת של האיש. בנוסף לקולו הנמוך מים המלח והמראה הנאה.

הבעיה התחילה כאשר הכישורים נפגשו עם אופיו. לא החלטי, חשדן, מנהל גרוע, לא אמין, אופורטוניסט ומנותק. ארה"ב הקנתה לו את הכישורים אבל לא את האופי שדרוש למנהיג בישראל. אופי המתלטש רק בחיים ציבורים ארוכים. בשהות ארוכת קדנציות באופוזיציה. בשירות של עשרות שנים בזרועות הביטחון המקנה עצבי ברזל. לראשות ממשלת ישראל דרושים יכולת הקשבה, אומץ, מתן אמון, דורסנות ושררה, יכולות מינוף וביצוע. את כל התכונות האלה נתניהו חסר. וכולן מתקבצות לאירוניה אחת עצומה, בה ראש ממשלה שהוא אדריכל לא מצליח לפתור במשך שש שנים את משבר הדיור, בה הוא אומר לא למדינה פלסטינית ושלושה ימים אחרי כן מודיע כי הוא מחויב לפתרון שתי המדינות. איש שגידף את הסכם אוסלו מעל כל כיכר ואז בקושי תקע אותו והלך על הסכם וואי. אדם שכתב ספר נגד שחרור מחבלים ובסוף חתם על עסקת שחרור המחבלים הגדולה בהיסטוריה של ישראל. איך נפל משמיים בנג'מין בן ניתאי? מדוע כינה אותו שמיר "מלאך החבלה של הליכוד"?

ולא שאין לו הישגים. אך כולם מחווירים מול האירועים ההיסטוריים שקודמיו חוללו או עמדו בהם ללא יוצא מהכלל. הישגו המרשים ביותר הוא העדר כישלון מובהק ואלטרנטיבה אטרקטיבית(נמתין לראות אם זה יהיה כך בקדנציה הרביעית). החבילה שהוא מציע למצביעיו היא שמירה על הקיים וכל עוד יצליח לעשות זאת, יספיק הנס לעוד קדנציה. מעולם לא הפסיד במלחמה או נכנס למלחמה ממושכת עקובה מדם. אם יידרש לכך יוכל להוכיח לכולם שטעו או להצדיקם. בסופו של דבר, הוא "שאול מודרני". נמשח כדי לנצח את הפלשתים ולאחד את העם אחרי מעשה רצח מתועב והשיב את פניהם ריקם. בעשותו תמיד חצי עבודה אם בכלל, בכניעתו לפרנויה ורדיפת יריביו הפוליטיים עד חרמה. גורלו להפיל את עצמו על חרבו. פוליטיקאי מוכשר ושר מהמוצלחים שהיו באוצר ובחוץ, אך מעולם לא מנהיג בעל שיעור קומה. בטח לא צ'רציל. בכל אופן, את הנזק שגרם לליכוד, אפשר כבר לעמוד.

***

בגורם השני. הוא עייפות החומר. כמו מפא"י ההיסטורית בזמנו, גם הליכוד סובל מזמן ממושך בקואליציה. בפוליטיקה כמו בנהר, היכן שהמים עומדים מתפתחת ביצה בה המפלגה שוקעת בסירחון של עצמה. הליכוד סובל מאותם התסמינים של המערך: מנהיג יהיר, מנותק, שמרן וגזען. בנימין נתניהו כמו גולדה מאיר. רדיפה פוליטית של האופוזיציה וניסיון הפיכתה ללא לגיטימית (תוך כדי שמצרפים אותה לממשלות אחדות). חדלי אישים כמו דני דנון, מירי רגב, אופיר אקוניס, אורן חזן, זוהר ומזוז. מועמדים ראויים שעוזבים למפלגות מהצד השני של המפה כמו שרון בזמנו, לבני, מופז ועוד. מועמדים פוטנציאלים שמעדיפים לרוץ במפלגות מרכז או מגזר כמו: ליברמן, כחלון, לפיד, בנט ועוד. זלזול בערכי המוסר כפי שהתבטא במשברים שלפני 77(רכישת המטוסים בשבת וחשבון הדולרים של לאה רבין) וכפי שהתבטא בשלטונה הקצר של קדימה(פרשות הירשנזון ואולמרט). כעת הם מוצגים בצורת חשמלאי ביום כיפור, מסעדות שרצים, קמפיינים למקורבים, מפלגת הלווין "ביתנו" שבכיריה בדרך לכלא ודוחו"ת מבקר מדינה על התנהלות מעון ראש הממשלה(לא כולל פרשת ביבי טורס המטויחת) והרפתקאות אשת רה"מ. סאטירה קטלנית. תקשורת עוינת מדי, תקשורת כנועה ותקשורת אוהדת מדי של עדת גרופיס דוגמת חיים שיין וחנוך דאום. שלא לדבר על קהילת הימין התוססת של פייסבוק. קשה להיות קוזאק נגזל במצב כזה. מקסימום לשתות את המנדטים של השותפים הטבעיים. ארבעה בנים אנחנו במשפחה. נכדים ליוצא אצ"ל וחבר מרכז ליכוד לשעבר. אף לא אחד מאיתנו שם מח"ל. חלקנו ימינה וחלקנו שמאלה ממנו. אולי זה לא מייצג, אך בעיני הנתק הזה מספר את כל הסיפור. למה בעצם?

***

בגלל הגורם השלישי. העדר חזון. בשלטונם של נתניהו ושרון הליכוד ויתר לגמרי על כתר ארץ ישראל השלמה ולא מציג אלטרנטיבה לפתרון שתי המדינות כבר למעלה מ-23 שנה. אפשר לדעת כיצד רואים השמאל והמרכז את מדינת ישראל בעתיד. אפילו אפשר לנחש כיצד המפלגות החרדיות\דתיות והמפלגה המשותפת רואים את ישראל העתידית. אבל איך הליכוד חוזה את המדינה? תעלומה. שאלתי את עצמי למה עמיר בניון בלע את ראובן ריבלין, בימים בהם התקיים בפייסבוק מסע ניגוח כנגד הנשיא. כותבי סטטוסים התחרו מי יגדף את הנשיא חזק יותר. מה לא נאמר? חנפן, מושחת, שמאלני, לא מייצג. מדוע הכעס רב כל-כך? כי ריבלין פותר את הסתירות המצטברות של הליכוד. הוא מציג חזון שלם ואמיץ המשלב בין ליברליזם וארץ ישראל השלמה. סיפוח ואזרוח מלא ושיתוף שלם של הערבים במדינה אחת. אולם בעיקר, הוא כל מה שביבי לא. קשוב, איש אמת, ממלכתי, אמיץ ומחובר לכל קצוות העם. נכון, אפשר להתווכח עם ההשלכות של פתרון המדינה האחת. אבל אי אפשר להתעלם מכך שמדובר ברעיון שהליכוד תמך בו עוד מימי "חירות".

ולא שחסרים רעיונות אחרים לאימוץ: קונפדרציה. 8 האמירויות של מרדכי קידר. תכנית ההפרדה של יועז הנדל. אוטונומיה. הסכם ביניים. אבל בהנהגת הליכוד כיום, גורנשיט. ממפלגה שדיברה על שינוי הכלכלה, חיסול הטרור, חירות ושיקום שכונות, נותרה מפלגה שמתרכזת בעבר ובהווה המיידי בלבד, ולא מסתכלת כלל לעתיד.

***

גורמים אלו מובילים למעשה הבלתי נסלח מכולם. כשאין מנהיג, תנועה או חזון מתעסקים בהסתה כלפי כל מי שמבקר את השלטון הקיים ובפילוג העם. ברייש גלי בכירי הליכוד מסננים את המילה "סמול" בתור קללה. רה"מ מציג רבע מהעם אם לא חצי ממנו בתור בוגדים. עדת הימין בפייסבוק יצרה מפלצת. כזאת ששולטת בישראל מאחורי הקלעים. כך בג"ץ זה "סמול", גל"צ? ברור ש"סמול", ריבלין הוא נשיא של "סמול", יונית לוי הרימה גבה אז "סמול". ידיעות שמוחזק על ידי אחיה של ג'ודי מוזס - אשתו של בכיר הליכוד סילבן שלום - הוא "סמול". כל מי שבעד משא ומתן הוא "סמול".שומו שמיים! אפילו ביבי כבר "סמול". ול"סמול" תכונות מיוחדות. הוא בטוח שמחר יהיה שלום ומוכרח למסור שטחים כי זה חזק ממנו. הוא חלש וכנוע אבל מפנה ישובים. בור וטיפש אבל אימתני ואכזר. הוא הביא את הטרור, את המשבר, הוא בובה של ארה"ב. ולפתע, יותר מחצי מדינה(שמאל 29 ומרכז 21 ומפלגה ערבית משותפת 13+נספחים ממפלגות ימין) הפכה לשמאל. כך מאבדים את כתר הממלכתיות. היכולת לאחד ולדבר לכל שכבות האוכלוסייה. כאשר משסעים את העם בתוך עצמו, מטפחים את הבריונות בחברה ויוצרים דמונים לתלות בהם מחדלים. כמו שהמערך אשר הציג את בגין כקיצוני ואת עדות המזרח כצ'חצחים וכ"לא נחמדים", חטף את הבומרנג חזרה, הליכוד עתיד לחטוף סטירה מצלצלת. כי כמו אז, יגלו שהשד לא כזה נורא. בטח לא יותר מ"מלאך החבלה של הליכוד" שנמצא במשרד ראש הממשלה. זאת בלי להזכיר את מסע ההסתה ההיסטרי נגד 20% מהאוכלוסייה בהובלתו של בנימין נתניהו כשחש שהוא עוד רגע נזרק מבלפור.

***

לפני כמה חודשים חשבתי שלא מהנמנע שהליכוד יתקן את דרכיו או לפחות לא יגרום אסון לאומי בהמשך שלטונו. הייתי ספקן באשר לכך, אך סברתי שבהחלט יישאר עוד שנים רבות בהנהגת המדינה. למרות שהממלכתיות אבדה לו וספק אם יוכל להשיבה לעטר את ראשו. אך מאז פרצה "סמי-אינתיפאדה שלישית", המדינה בדרך למיתון, חדלי האישים מבזים את הכנסת עוד ועוד, שום חזון לא נראה באופק, ובשקט-בשקט מחנה המרכז-שמאל מגבש עצמו מחדש ומפיק את הסקת המסקנות שלו. יש לזכור, ניצחון של שישה מנדטים בלבד על פקיד חיוור עם קול צורמני איננו גאווה שאפשר לישון אחריה בשקט בלילה. ייתכן מאוד ואהיה זהיר לומר זאת, כי אנחנו עדים לבלדה לאור שקיעה של מפא"י החדשה. מי שהייתה פעם "הליכוד".