האנייה

1. אז אם לא שמתם לב, מירי רגב הסיטה לגמרי את הדיון מכך שהעבירה מיליונים על חשבון הציבור לחשבון הבנק של פרסומאי המקורב לה. בלי מכרז ובלי תקנון. בהקלטות שפורסמו בערוץ 10  שומעים כיצד היא מנסה לתת תירוצים לכך. 

התירוצים לא ממש עבדו. אז לא יהיה זה מופרך לשער שיועץ התקשורת של רגב ייעץ לה להסיט את הדיון ולבצע מה שקרוי בעגה המקצועית "פריימיניג" - מסגור. תוחמים את הדיון לנושא מסוים ומשאירים את הנושא הבעייתי בחוץ. וזה עבד מצוין. כל אושייות השמאל\שבט לבן\מאבק מזרחי פצחו במחול פוסטים משעממים בפייסבוק שמתחילים ב"קוראים לי X ובילדותי שמעתי וקראתי Y ולכן Z". גם אם הדיון פה ושם נגע בעובדה שמירי רגב עצמה גזענית לא קטנה, הרי שזה לא גולת הכותרת. הרי ח"כים נוספים היו באותה הפגנה מפורסמת בדרום תל-אביב וח"כים אחרים קראו קריאות לא פחות גזעניות ממירי רגב. העיקר הוא שמירי רגב צריכה להיות נתונה בחקירה על מעילה באמון הציבור ובמקום זאת דנים בהאם היא קראה צ'כוב או לא. מה שבכלל לא רלוונטי. התרבות המזרחית היום בשיא פריחתה, ומה שהיה נכון לימי ילדותה של רגב לא נכון כיום כלל. עברו מספר שנים מאז לימודי בתיכון. אבל כבר אז למדתי על ביטון וברדוגו לא פחות מצ'כוב ודוסטויבסקי. מה שכן רלוונטי, הוא שעסקנים כמו רגב רוכבים על גלי הנוסטלגיה מימי ה"לא נחמדים" של גולדה מאיר והופכים את ההבדלים והשוני לשסעים כדי להתחמק מאחריות למעשים הבלתי הולמים שלהם.

2. בנושא אחר. בכתבה באולפן שישי חיבק השגריר שלנו את שגריר רואנדה - מה שגרם לי לעלעל קצת בהיסטוריה של המדינה הזו. בארץ על גדות האגם ויקטוריה חיו התושבים והתחלקו לשני מעמדות וקבוצות עיקריות של בעלי נכסים(הטוטסי) ופועלים(ההוטו) שהיוו את הרוב. הייתה איבה מסויימת, אבל לפחות לא היה להם נשק מודרני שאפשר טבח והיה אפילו אפשרי לעבור מקבוצה לקבוצה, אם הצלחת לרכוש נכס מסוים. ואז באו הגרמנים והתחילו להחדיר לתושבים שיט מהסוג הדפוק ביותר נוסח "האף שלך פחוס אז אתה נחות ממני" - שהיה נפוץ באירופה של המאה ה-19. וכך בעלי הקניין, הטוטסי, שהתחתנו בינם לבין עצמם בדרך כלל מסיבות כלכליות, התחילו לחשוב שהם עליונים על בני ההוטו מסיבה גזעית. אם זה לא היה מספיק גרוע, בזמן שלטונם של הבלגים, התעצמו הבדלי המעמדות והשבטים. בעוד ההוטו נאלצו לבצע עבודות כפייה כמו סלילת כבישים, הצ'יפים של ההוטו איישו משרות מנהליות והאיבה התחדדה יותר ויותר. אחרי מלחמת העולם ה-2 נשמעו קריאות של הטוטסי לעצמאות והבלגים העבירו את התמיכה לרוב של ההוטו. כשבני ההוטו תפסו את השלטון משנות ה-60 עד לשנות ה-90 והיו נתונים להתקפות טרור של מיליציות מבני הטוטסי שהתמקמו מסביב למדינתם, כמו גם למעשי טבח בבורנדי השכנה בבני ההוטו על ידי בני הטוטסי. בשנות ה-90 נפתחה מלחמת אזרחים, בשיאה ב-1994 התנקשו בהבירימנה - נשיא מבני ההוטו וכתגובה לכך התחיל טבח בבני הטוטסי שנודע בתור "רצח העם ברואנדה". כמיליון בני אדם נרצחו בו. בסוף מלחמת האזרחים השתלטה מליציה מבני הטוטסי על המדינה והנהיגה שם משטר דמוקרטי סמכותני משהו שבו פול קאגמה שולט במדינה דה פקטו ודה יורה מאז 1994.

רצח העם ברואנדה, 1994.יחידה רפואית של הצלב האדום במחנה לעקורים אנשים ב-Cyangugu. צוות של הצלב האדום היה נוכח בארץ  (צילום: fuller Patrick)

בסיפור הנ"ל מתגלה דפוס של אירופה ביחס לעולם שמחוץ לה. ראשית הם רואים באנשיו בתור ברברים. שנית, מחדירים לו אידאולוגיות שלא בהכרח משקפות את המציאות ותוך כדי כך נותנים כוח לקבוצת מיעוט. שלישית, האידאולוגיות הופכות למציאות ופונות כנגד האירופאים. האירופאים מחליפים צד\מפסיקים להתערב בגלל השינוי האידאולוגי שלהם עצמם. המיעוט שבחסות האירופאית דיכא את הרוב הופך בעצמו למדוכא. מפה לשם עולה לגדולה דיקטטור נערץ ואכזר שנרצח ומביא לגל מעשי טבח. האירופאים מגיעים בסוף בתור פעילי זכויות אדם שעוזרים לתושבים החבולים. הסיפור חוזר על עצמו פעם אחר הפעם. תזכרו את זה כשמדברים אתכם על "הברברים שעומדים לדכא את התרבות האירופית." האנשים האלה הגיעו לאירופה כתוצאה ממדיניות אירופית חסרת אחריות כלפי הארצות מהם הגיעו. ולאירופה יש אחריות לקלוט אותם ובמקביל לפעול לייצוב, מלחמה בארגוני הטרור ופתרון מדיני לפליטים האלה שזקוקים לבית. לא למקלט.

וזאת בעיה אותנטית ורלוונטית. ממש לא ספין. 

שנה טובה