הפרוג

זכרונות קבורים עמוק מתחת למיטה

מפחד שייחדרו מבעד לשמיכה

לא את הכל ניתן להסתיר או לקבור

כל כך רוצה להשאיר דברים מאחור

אף פעם לא ידעתי מהי הדרך הנכונה

והאם יש רק אחת

כל כך הרבה זכרונות 

אם יצופו ואזכר – חושש להיתקע

כל זיכרון מעלה חיוך עקום של עצב-ספק שמחה

תקופות מתערבבות ולפתע קשה לזכור

מה היה טוב, מה היה רע

אותו סיפור, תפאורה שונה

זורק זכרונות חדשים שיהפכו ישנים אל מתחת למיטה

מבט אחרון, משתהה עוד שנייה

סוגר וחושב "עד הפעם הבאה".

"זה לא בדיוק געגוע

זה סתם נעים להיזכר 

לא כל כך רוצה להתעמק מדוע 
זה בא ונמוג מהר"