אז בואו נדבר על זה רגע...

יום שישי...שבת נכנסת..אמא מהבוקר במטבח מכינה תבשילים טעימים..המשפחה מתאספת ויושבים לשולחן השבת.

נשמע חלומי....לא במקרה שלי.

המשפחה שלי חזרה בשאלה עוד כשלא הייתי במקום של להבין את המשמעות. זה לא שהם מאלה שנהיו אנטי..עדיין מאמינים..פשוט בדרכם שלהם.

אין לי הצלחה בלנסות להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שישבנו כולנו לארוחת שבת.

רק בכמה חודשים האחרונים, מאז שאחי הגדול עבר לגור עם שותף בתל אביב, אמא שלי מנסה לארגן ארוחת שישי, ללא קידוש, פשוט ארוחה. (לא הולך לה כלכך...)

לעומת זאת, במשפחה של חברה שלי, כל שישי עושים קידוש, האחים, האחיות האחיינים, ולעיתים אפילו דודים או בני דודים שמצטרפים. שולחן גדול מלא בכל טוב, אבל לא זאת הנקודה. המשפחתיות, שכולם יושבים וחולקים את שעבר עליהם לאורך השבוע, וצוחקים, ונזכרים בנוסטלגיות, זאת הנקודה.

כשחושבים על זה, הלוואי וגם אצלנו היינו עושים קידוש, או ארוחת שישי, משהו כזה שבו מדברים וצוחקים עד שמפוצצים באוכל וקינוחים.

יש גם הרבה כאלה שעושים קידוש, אבל לשם הקידוש עצמו, ולא לשם המשפחתיות וההתאספות סביב המשפחה ואיך כולם מברכים את השבת שנכנסה.

כך או כך, יום שישי הגיע, עוד שניה נכנסת השבת, אם היא לא נכנסה כבר תוך כדי רישום הפוסט, ומה איתי??? עוד שעה בעבודה!

אז שיהיה לכולנו שבת שלום, מקווה שתתאספו כמשפחה, תהנו ותצחקו,

ואם לא היום, אז לפחות ביום אחר.