מעבר דירה זה דבר מרגש נורא.לארוז, למיין, לנקות, לסדר כל אלה דברים שבשמיעה ראשונה נשמעים כמו כאב ראש אחד גדול... אבל כשהדברים האלה מגיעים יחד עם ההתרגשות והחששות ויחד עם התקוות והשאיפות וכמובן עם ההתחלה החדשה...זה כבר לא נטל.
כל זה במיוחד כשעוזבים את הבית של ההורים לדירה עם שותף, בן\בת זוג או אפילו לבד..
איך אסתדר עם הכסף?? ולבשל?? ומה עם הנקיונות?? ולא יהיה משעמם??? ואם נריב??? ואם השותפים יהיו מעצבנים?? ומה יקרה כשאמא תבוא לביקור בדירה ותתחיל להשתלט על הכל ומצד אחד זה כיף שמנקים לי סופסוף ושמישהו עוזר אבל מצד שני ה-פ-א-ד-י-ח-ו-ת!!!
הכי קשה לדעתי זה אחרי מתרגלים לעצמאות וללגור לבד ופרטיות..פתאום לא מסתדר וחוזרים להורים...איך אפשר לחזור!?!? או בעצם זה יהיה דווקא אבן שנפלה מהלב להקלה מטורפת..
עזבו שניה הכל...מה עם הדברים שיש בבית???? מה לוקחים!??? מה משאירים???
בקיצור....אייייייףףףףף!!!!!
אז מה איתכם?!?
שתפו..