אז בואו נדבר על זה רגע...

אחחח...כמה שבא לי לטוס לחו"ל...אין מספיק מילים לתאר.

לילה קודם ליוויתי את אחותי הקטנה לטיסה שלה לניו-יורק. להגיע לנתב"ג היה עבורי מאוד מרגש, עד שקלטתי שלא אני עולה על מטוס...

איזה כיף זה חו"ל??

לתכנן טיול, הטיסה, ההתרגשות והחששות, הקניות, הנופים, התרבויות, המסיבות...הכל כלכך זורם חלק..

יותר מזה ההתנתקות מהשגרה בארץ...אתה מנותק מהטלפון, מהסביבה, נוסע ומנקה את הראש לכמה ימים או יותר, לא חושב על כלום ושום דבר חוץ ממה עושים מחר, איזה יופי הבניין הזה נראה ואיזה מזרקה מיוחדת..

אפילו החזרה מחו"ל כשמחכים לך בנתב"ג כל המשפחה...והגעגוע הרב..החיבוקים...פתיחת המתנות כשחוזרים הביתה...הכי כיף בעולם לראות שקלעת בול למטרה עם המתנות.

השבוע שאחרי שכל מה שאתה מדבר עליו זה מה ראית ומה עשית, את מי פגשת או מה קרה, סיטואציות מצחיקות או סיטואציות ישראליות...

אפילו הדיוטי-פרי משחק פה משחק...והחזרה הזו עם פאקט סיגריות...אחח...בא בטוב!!!

בקיצור,

כמה קינאה יש לאחותי הקטנה (ופרגון כמובן כי הכי מגיע לה...השתחררה הרגע מצה"ל)..

עושה חשק להוריד חוליו ולתפור סופ"ש ספונטני איפשהו..

מה אתם אומרים??? אם כבר חו"ל, אז לאן?! וכמה?!

ומה המקום שהכי הייתם רוצים להיות בו??