רדפתי אחר הקולות כי ידעתי שיש בנאדם בעולם שהקול נובע ממנו חיפשתי את הקול ממש כמו צייד ראשים ובסוף "הרגתי את הבריון" עד שמצאתי את אבא ז"ל והתנגחנו אחד עם השני עד שהוא מת מעצבות כנראה גם בני אדם יכולים למות מעצבות לא רק בע"ח.

אך הבריון התחלף מיד לאחר הפטירה של אבא והפך לאחי הוא הפרצוף שבגרונו בוקע קול בדיוק אותו הסיפור כמו עם אבא בילדות.

עד שבלעתי איזה כדור שהחזיר את השפיות ושחזרה הכל נשכח כאילו לא היה בכלל כאילו המאבק ביני לבין אבא לא היה קיים כאילו הקולות לא קרו כאילו אני בריא.

שהייתי חופשי מהקולות בעשר השנים הללו הייתי זומבי חצי חי - חצי מת עב"ם לא מסוגל לתקשר עם הסביבה כי לא היו לי "קולות".

עד שבסוף הדלת המסתובבת הסתובבה שוב והתחלתי לשמוע שוב קולות.

אין לאן לברוח החיים עם הקולות וללא הקולות שווי ערך אותו חרא.

המסר שלי אליכם שאתה מסוכסך עם עצמך כנראה יהיו לך קולות טורדניים שישמעו כחיצוניים ואם אתה בשלום עם עצמך הקולות יהיו מנחים וישמעו כפנימיים.

זה ממש הסכם שלום עם הקולות תגיעו איתם להסדר בו שני הצדדים מסכימים על הפסקת אש תנסו לחיות בשלום איתם כי בסך הכל מדובר פה בשורה התחתונה בקולות שלכם ותראו איך פתאום הסערה המתחוללת בתוככם הופכת לפחות אימתנית ויותר רגועה עד שהמים יהפכו לשקטים ככה גם הקולות ותוכלו לחיות בשלום עם עצמכם לראשונה בחייכם מאז "שנולדתם" כחולי נפש אצלי זה קרה איפשהו בגיל 17.

חלום שבסוף התרסק והפך לסיוט שלא יכולתי לדמיין בסיוט הכי גדול שלי ועוד יגיע כל כך רחוק אבל אני שמח יותר מכל שלא וויתרתי על החלום.

אפילו עד עצם היום הזה אני חולם שמתישהו אהיה שחקן כדורגל למרות שאני יודע שזה לא מציאותי אבל האש עדיין שורפת אותי מבפנים והחלום עדיין נשאר אמיתי ומוחשי.

אני יודע שהחלום קיים איפשהו בתוכי אך לא יכול להצביע עליו אני חושב בנחישות שאצליח לשחרר מהחלום הישן אולי אצליח לחלום מחדש ורק מהנקודה הזו אני שואב את התקווה שלי בטח שלא מהסמים הפסיכיאטרים זה כל מה שחשוב לי מעבר להכל באמת.

הפעם אצליח לא להיכנע לאבא כמו בילדות ולקולות שצרם עמוק בתוך אוזניי בעודו בחיים שנשארו חרוטים בנפשי כיום כחולה נפש בדיוק בנקודה שוויתרתי על החיים ובחרתי במוות רק שלא אוותר ואמשיך להאמין ואצליח לתעל היצריות ליצירתיות שאוכל לייצר כסף ממה שאני אוהב לעשות לא מתכוון לוותר על החלום גם אם אצטרך למות בשביל זה וזו האמת הכואבת שלי שתישאר איתי עד הקבר.