אני זוכרת את היום הכי מפחיד בחיים שלי.
אי אפשר ממש לשכוח יום כזה,
זה היה ה24.8.2013.
ה24 לאוגוסט היה יום לפני שעזבתי את הבית. יאללה איזה פחד. רעיון משוגע.
אני זוכרת אותו טוב מאוד, הבוקר עבר די רגוע וגם הצהריים, הייתי עסוקה בלארוז הכל אז לא היה לי זמן לחשוב על מה איפה אני הולכת להיות למחרת.
מידי פעם היו כאבי בטן וטיפה הלם ממהחלטה הלא נורמלית שהבאתי על עצמי.
אבל בסך הכל היה רגוע. עד הערב כבר סיימתי לארוז חוץ מכמה דברים קטנים שהשארתי לבוקר.
ואז הגיע הערב, יצאתי החוצה אל התחנה בבננה ושם הכל נהיה לא טוב.
כולם היו שם, מאלעד ומאיה שעמדו הם בעצמם לעבור חוויה חדשה, עד איגר ותומר ומורד האהובים עליי, ירון המדהימה ועד איליי ויונתן שמי היה מאמין שנגיע לנקודה הזאת שלושתינו.
העברנו הרבה צחוקים, מנסים לנצל את כל הזמן שנשאר אם בכלל. ואז נהיה יותר ויותר מאוחר, ועם השעות שעברו ככה נהיה יותר חנוק בגרון. עם כל שעה שעברה ככה הבכי התחזק.
בסוף נפרדנו ב2 בלילה כי בכל זאת הייתי צריכה לישון לקראת מחר.