לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיכום החיים עד כה



כינוי:  זולאי

בת: 25



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2015

בחירות


לפעמים צריך לבחור ולהוציא אנשים מסוימיים שגורמים לך להרגיש רע מהחיים שלך בשביל לפנות מקום לאנשים שגורמים לך להרגיש טוב.

הבעיה היא שהם נפגעים מזה. בהתחלה כועסים כי אתה מתרחק בלי להסביר (הרי אי אפשר לבוא ולהגיד להם 'וואלה אתם חראות ביי ביי') לפחות אני לא, ואחרי זה הם פשוט גורמים לי להרגיש רע עם עצמי אבל לא בדרך הרגילה שלהם אלא פשוט בגלל שהם נפגעו ממך וזה הכל בגללך.

 

בחופש הזה החלטתי לשנות גישה. עבדתי על זה במשך הרבה זמן ואפשר להגיד שאני הרבה יותר שלמה עם עצמי ממה שהייתי מקודם.

הרבה זמן סחבתי איתי מעין בור כזה, איפה שהוא בין החזה לבטן, היה לי ריק בפנים, היה לי לא טוב היה לי קשה.


ועכשיו סוף סוף אני יכולה להגיד שאני מרגישה יותר טוב ובאמת להתכוון לזה. אני יוצאת לדרך חדשה ומשאירה את הרע מאחור כי מעכשיו הבור שלי סגור. לא בעצם לא סגור אלא מלא, מלא בי.


מישהו חכם אמר לי פעם בהשארת ספר שקרא, שהבחירה אם לחיות חיים טובים או רעים, הבחירה אם להיות קורבן ומסכן או להיות תותח על שנהנה מהחיים היא אצלנו בידיים, בידיים של כל אחד מאיתנו.


השאלה היא מתי אנחנו מוכנים לקבל את העובדה שזה בסדר לאהוב את עצמנו ולהיות מלכים אמיתיים

ומתי נבחר לקחת את הלימון של החיים ולעשות ממנו מיץ משגע


וכאן אני אסיים ואאחל לכולם לילה טוב

זולאי


 

נכתב על ידי זולאי , 27/8/2015 02:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני זוכרת את היום הכי מפחיד בחיים שלי.

אי אפשר ממש לשכוח יום כזה,
זה היה ה24.8.2013.

 

ה24 לאוגוסט היה יום לפני שעזבתי את הבית. יאללה איזה פחד. רעיון משוגע.

 אני זוכרת אותו טוב מאוד, הבוקר עבר די רגוע וגם הצהריים, הייתי עסוקה בלארוז הכל אז לא היה לי זמן לחשוב על מה איפה אני הולכת להיות למחרת.

מידי פעם היו כאבי בטן וטיפה הלם ממהחלטה הלא נורמלית שהבאתי על עצמי. 

אבל בסך הכל היה רגוע. עד הערב כבר סיימתי לארוז חוץ מכמה דברים קטנים שהשארתי לבוקר.

 

ואז הגיע הערב, יצאתי החוצה אל התחנה בבננה ושם הכל נהיה לא טוב.

כולם היו שם, מאלעד ומאיה שעמדו הם בעצמם לעבור חוויה חדשה, עד איגר ותומר ומורד האהובים עליי, ירון המדהימה ועד איליי ויונתן שמי היה מאמין שנגיע לנקודה הזאת שלושתינו.

 

העברנו הרבה צחוקים, מנסים לנצל את כל הזמן שנשאר אם בכלל. ואז נהיה יותר ויותר מאוחר, ועם השעות שעברו ככה נהיה יותר חנוק בגרון. עם כל שעה שעברה ככה הבכי התחזק.

בסוף נפרדנו ב2 בלילה כי בכל זאת הייתי צריכה לישון לקראת מחר.

 


נכתב על ידי זולאי , 9/8/2015 23:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סערה


אחרי חשבון נפש ארוך שלא ניהלתי עם עצמי. הבנתי שאני פשוט עצלנית. או סתם פסימית.

 

אבל בכל אופן הגעתי למסקנה שאני צריכה להתחיל להזיז דברים. תרתי משמע.
אני עוברת לחדר של אחי שהוא הרבה יותר גדול והרבה יותר נקי (מנטלית) ואולי גם תרתי משמע.


אני מרגישה צורך לעשות שינויים כל הזמן. לשנות כל דבר שדומה לאני מפעם.
אני לא יודעת למה אני דווקא די אהבתי את אני מפעם.
הייתי יפהפייה פעם.
הכל היה הרבה יותר פשוט. בלי דרמות ובלי בולשיט.


אהבתי את העולם והוא אהב אותי בחזרה. אפילו אפשר להגיד שהיינו מאוהבים, צעירים וגדולים מהחיים.


ואני של היום, אני של היום סתם עוד אחת. אני של היום הפכה להיות כל הדברים הכי שנואים עליי.
כל היום חושבת, הראש שלי לא נח לרגע. אני של היום הורסת כל דבר שהיא נוגעת בו.


הפכתי להיות מישהי משעממת במיוחד. (לא באמת במיוחד, הרי אנשים משעממים לא יכולים להיות מיוחדים).

ביזבזתי את כל השנה הזאת על מיליון ואחת שטויות לא חשובות.
ביזבזתי הרבה זמן על הפרידה ממנו,

ועל התמודדות שלי עם אני עצמי,

ועל השנאה הקלה שפיתחתי כלפי כל העולם הזה,
ובעיקר על אכזבות שונות, אכזבות ממני, מהעולם, ממנו וגם קצת מאלוהים.


מה שאני צריכה לעשות הוא מאוד ברור אך לא פשוט כלל. (או שבעצם כן, הרי ציינתי כבר שאני פשוט עצלנית)


אני פשוט צריכה לשחרר.

די מספיק. מה את צריכה את כל החרא הזה בראש.


פשוט לעבור הלאה, לשחרר את העבר ולשחרר אותו.
הרי הוא לא עשה את זה בכוונה, נכון שזה כאב והכל אבל זה שייך לעבר.


אני מבזבזת את ההווה על העבר המסריח הזה.


אז לחיי מיצוי הרגע ואהבת החיים (ואת שאר העולם) 

 

 

נכתב על ידי זולאי , 2/8/2015 22:32  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





403
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , המתמודדים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזולאי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זולאי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)