"עסקה של מלאך" - סיפור בהמשכים

אליינה רובין בלטה בקפיטריה ההומה והרועשת.

לרגע אחד הכל קפאו והתבוננו בילדה החדשה שלא העיפה מבט לעברם. רק לאחר מכן בחנה את השולחנות הגדולים העמוסים קבוצות שונות שהישירו אליה מבטים. חלקם חוששים, חלקם מעוניינים, חלקם תוהים מי זו הילדה ומה היא עושה פה, ואחרים מביטים בה במסכת אדישות שמתחתה סקרנות בוערת.

היא ניגשה לאחד השולחנות הגדולים, פסעה ללא מצמוץ וחשש וכשהגיעה ליד השולחן נעצרה לראשונה בהליכתה חסרת הדאגות.

"אפשר לשבת?" היא שאלה. פגשה את עיניהם של כל חברי הקבוצה. חלק השפילו את מבטם.

"בוודאי" השיבה בהתנשאות קלה בת בלונדינית שנראה בבירור שהשתמשה במחליק שעות רבות. עיניה היו כחולות בהירות שנעצו כמו כולם מבטים בילדה החדשה, למרות ההתנשאות שלה.

אליינה הניחה את התיק הלבן לצד הכיסא והתיישבה על הכיסא הפנוי. לצד בן ובת נוספים. היא הבחינה שהקפיאה שעברה בקפיטריה נעלמה אם כן עוד כמה מבטים שוגרו אליה, מעוניינים. בחורים חתיכים שיגרו אליה חיוך כובש שיפתה אותה פתאום לעזוב בפתאומיות את הקבוצה ולעבור אליהם. אבל אליינה לא התעניינה. גם פה היו בנים חתיכים, והיא בחרה לשבת פה. למה שתבחר לשבת איפה שהיא לא רוצה?

"אני מניחה שאני רוצה שתציגו את עצמכם" היא נשענה על המשענת בעודה ממתינה לארוחה היומית שתגיע. בת בלונדינית אחרת החליפה מבט תמוה עם זאתי של המחליק.

"ברור" השיבה, כמובן מאליו. היא נראתה בטוחה בעצמה, אף על פי שמבפנים רעדה מפחד. היא הייתה כן אהודה בחברה ופופולארית, אבל הילדה החדשה הזו ערערה מעט את ביטחונה. היה לה חשוב להראות שהיא ליידי ומלכה אמתית, נחמדה ומתחשבת, מתוקה ומפרגנת.

"אני איזבלה, זאת סמנתה." היא הציגה את עצמה והצביעה על הבת הבלונדינית האחרת. וזו הנהנה באדישות קלה.

"אני מניחה שתרצי שאקרא לך סם, כמובן." קטעה אותה אליינה והביטה בסמנתה. סמנתה חשקה שפתיים אך לא אמרה דבר, ורק הנהנה.

"זה אדוארד ובן." איזבלה הרגישה לא נוח באווירה של סמנתה ואליינה. היא הצביעה על כל אחד מהבנים. אליינה הנהנה והזדקפה.

"אני אליינה" הציגה את עצמה וחזרה להישען על הכיסא. היא ליפפה את שערה סביב אצבעה בתנועה מתואמת שוב ושוב.

קול צעדים כבדים התקרבו לשולחן, וכולם הפנו את מבטם לצד השני. קלרה, הטבחית הראשית החלה להגיש ארוחות לכל שולחן וכעת הניחה מגשים על השולחן שלהם, ולאחר מכן הסתלקה למטבח להביא עוד מגשים.

סמנתה ספקה כפיים בהנאה לא מוסתרת. מנות קוסקוס וסלט ירקות. אדוארד הסביר.

"הקוסקוס של קלרה הכי טוב, אנחנו מתים עליו" הוא אמר וחייך, ולאחר מכן התחיל לזלול את המנות. "אתם זללנים" היא הנידה בראשה. כל השאר טרפו את המנות. אליינה הביטה על גזרתה היפה והרזון הדיוק במקום.

"ברור, אנחנו זללנים. רק הגברת היפה רזה אז היא יכולה להרשות לעצמה." מלמלה איזבלה בלחש והביטה בעצב על גופה. היא לא הייתה רזה כל כך, והרבה פעמים זה לא הפריע לה אבל כאב לה לראות את הרזון של אליינה מול עיניה. איזבלה התעשתה ונזפה בעצמה.

"מלכה אמתית לא מקנאה. רק מפרגנת ונחמדה" היא שיננה בלחש את אחד ממשפטיה. היא קיוותה שלמרות נוכחותה של אליינה הפופולאריות שבה לא תיעלם, כפי שקורה רבות. 

אליינה לעסה בפה סגור את הקוסקוס. היא לא סיימה את הקוסקוס השומני אבל בהחלט סיימה את סלט הירקות. הקוסקוס בהחלט היה טוב אבל היא לא יכלה להרשות לעצמה לאכול יותר מדי ממנו.

צלצול חד ומשמעי טרטר. אליינה לקחה את תיקה על הגב ואמרה. "נתראה?" ולאחר מכן נעלמה.