בלוג הטבעונות של אלכס

מס' 67,595 היא אחת מ-80,000 עופות במשק משפחתי של "ביצי חופש". היא מעולם לא ראתה את השמש, מעולם לא חשה דשא מתחת לרגליה, מעולם לא פגשה את אמהּ. עיניה צורבות מאדי אמוניה, גופה קרח מנוצות ומכוסה חבורות ופצעים, עצמותיה שבירות עקב התדלדלות הסידן הכרוך בייצור הביצים, קצה מקורה הקטום כואב. היא תשושה, גמורה ומובסת. על חיי החשׂך ― חברתי, פסיכולוגי, רגשי, גופני - היא מגיבה בניקור נאורוטי במטרות דמיוניות, שעות על גבי שעות. היא בת שנתיים וחייה נגמרו. ייצור הביצים שלה הצטמצם, וכעת ייפטרו ממנה בדרך הזולה ביותר האפשרית:  היא תיחנק בגז עם שאר 80,000 העופות שבקהילתה. שלושה ימי עבודה מלאים יידרשו לגמור את העבודה. יומיים ארוכים היא תשמע את הקולות ותנשום את ריחות אחיותיה המומתות בדודי הגז מחוץ לסככה. ביום השלישי יגיע תורה. יתפסו אותה ברגליים ויוציאו אותה החוצה ― לראשונה בחייה. וכמו כל אחת ואחת מ-80,000 התרנגולות ה"גמורות", וכמו כל אחד ואחד מ-50 מיליארד הקרבנות השנתיים של התאבון שלנו, היא תיאבק להוסיף ולחיות והיא לא תקבל שום הסבר ושום צידוק לגזילת החיים הפתטיים היחידים שהיו לה.

היא פניהן של "ביצי החופש" שאנחנו מעודדים את צריכתן.

(מאת: רימונה גרסון)