אֲמִירָה

צמצום השבת לנושא של תחבורה הוא נורא בעיניי.

השבת היא ערך מקודש לעם היהודי, אות, ברית,

ורק אחר כך היא מסמלת בין היתר, מנוחה, רוגע, אי זיהום אויר, יום חופשי וכו' וכו' וכו'

אז למה אני נגד תחבורה ציבורית בשבת?

כי אני נגד כל חילול שבת אפשרי, בכל מקום ובכל זמן.

אין ספק שלכפות במישור הפרטי לא ניתן ולא שייך,

אך כל עוד יש בידי לעשות ולו משהו - אמנע חילול שבת.

הפגנה עם אבנים אגב, זה חילול שבת.

לדעתי, כל הבעיה היא עוד בחיבור בין המילים "יהודית ודמוקרטית",

אפשר לומר שיש בחירה ביהדות, שיש מרחב, שאפשר למצוא את ה"אני",

אבל אי אפשר להצמיד את היהדות למילה דמוקרטיה בת ימינו.

בכלל, אנשים מתיימרים עם מילים גדולות לנסות ולגשר על כל הפערים,

לא הכל פתיר, לא הכל ניתן לשילוב,

יש מושגים שמהווים קווים מקבילים ומנוגדים זה לזה.

הארץ הזו מכילה כל כך הרבה ציבורים ומגזרים,

אבל היא לא יכולה להתיימר להכיל את כולם בו זמנית.

במישור הפרטי, הבין-אישי אפשר,

שזה מגיע לאידאולוגיות, לדת, לאמונה, ליסודות,

שם זה בעייתי.

שום הגיון לא יעזור.

אין לי פתרון לאי צדק שחשים אנשים לא מאמינים.

לפחות לא ניסיתי "לייפות" את המציאות,

וללכת סחור סחור על כמה כולם מרוויחים מזה.

ולא שזה לא נכון...