לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


ילדה בלתי נראית עם הרבה מה לומר.

Avatarכינוי:  .Thatgirl

בת: 22

Skype:  That.Girl185 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

7/2015

TeddyB33


למה אנשים חייבים לעזוב? אפילו מתוך טעות תמימה, או בלבול וחוסר תקשורת... לעזוב. לנטוש. להשאיר אותך חסר חברים וחסר מכרים. לבד.


טדי ואני חווינו הרבה ביחד, מלעלות לגג ולירות באנשים ועד ה-Pot revolution. כשפגשתי את טדי דיברנו הרבה, good luck, gg, lol, ורק כשיצאנו ל"חדר ההמתנה" גיליתי לפי הסקין שטדי זו בת. היא תמכה בי ועזרה לי ואפילו הסכימה להתחפש לחזיר ולרוץ מסביב כדי שאוכל להרוג חזיר בפעם הראשונה. את הpot revolution התחילה SnowflakeRedtree. אני מיד הסכמתי וטדי הצטרפה. התחברנו רשמית כשהסברתי לה איך להצטרף לפארטי, /join Snowflake הסברתי לה איך כותבים בקבוצה, מוסיפים @ בתחילת המשפט. דיברנו עוד לפני, תגובות שטחיות ותו לא. כשעוד חשבתי שהיא בן הרגתי אותה בטעות, היא הייתה מחופשת ל-flower pot.



TeddyB33: It's me!

Ohhh it's you... sorry

TeddyB33: lol

TeddyB33: it's ok

 


וככה הכול התחיל. 

דיברנו, נתנו עצות, היינו עצובות אחת בשביל השנייה כשהרגו אותנו והפכנו ל-hunters, הרגשנו עליונות מעל כולם... ואז זה קרה.

שיחקנו הרבה וכבר כמה זמן חשבתי, מה יקרה כשנצא מהמשחק? לא נדבר יותר לעולם? אז חשבתי לשאול אם יש לה מייל, פייסבוק, ואז חשבתי, לא רעיון טוב. שאלתי אותה בקבוצה של הפארטי אם היא רוצה לשחק שוב ביחד, והיא שאלה אם אני רוצה לשחק איתה משחק אחר, לא block hunt. סיכמנו שנצא ללובי ואז ניכנס ל-draw my thing לסרבר 24. מיד כשיצאתי ללובי הייתה לי הרגשה רעה. כשהסתכלתי ברשימה ראיתי שיש שם משחק בתהליך, ונכנסתי. חיפשתי ברשימת המשתתפים כמה פעמים, ולא הייתה TeddyB33. יצאתי ונכנסתי שוב, וכלום. אפילו בזמן שכתבתי את זה נכנסתי לבדוק שוב.


אז טדי, מה יש לומר? היית חברה אמיתית. שמרת לי על הגב, צחקת איתי, הצטרפת אלי למהפכה, עשית יותר ממה שכל חבר אמיתי שלי היה עושה. הרבה יותר. לפעמים אני חושבת שכל מה שצריך בשביל חבר אמיתי זה שהוא ירצה להיות איתך ואתה איתו. זה מצחיק, כי לפעמים אני חושבת שזה אמור להיות מובן מאליו... אבל זה לא ככה אצלי. רוב החברים שלי רוצים להיות איתי הרבה פחות מאשר שאני רוצה להיות איתם, אבל הם מסכימים לי להידבק אליהם. אולי כי אני שקטה ובקושי שמים לב, אולי כי הם מרחמים עלי, לא יודעת. בכל מקרה זה עדיף מלהישאר לבד.

אז טדי, את רצית להיות איתי, ואני לעולם לא אשכח אותך. נתראה במיינפלקס הבא.

 

ThatGirl.

נכתב על ידי .Thatgirl , 29/7/2015 21:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





324
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Thatgirl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Thatgirl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)