פשוט תכנסו

"אפשר קצת כסף?"

עומדות בתחנה, האוטובוס אמור להגיע בכל רגע. שיר מפנה את מבטה ויובל מחפשת את עיניה, אך אלו חקוקות במדרכה, שלפתע נעשתה מעניינת מאוד כנראה.

יובל מזיזה את ראשה מצד לצד במבט מושפל. עיניו עוברות להביט בארנק שבידה.

"בבקשה?" הקול עולה מעט בהתבכיינות.

"לא." מבט ישיר, טון אסרטיבי.

עיניים מלאות בהשפלה, חוסר אונים וייסורים חדרו למוחה של יובל וצרבו את ליבה כמו צביטה בעור שנכווה מן השמש. היא זיהתה צל של השתקפותה הקרה בתוכן, כאשר הוא, בשארית כוחו וכבודו, ביקש שוב.

"בבקשה"

"לא!"

גב שפוף, ראש מורכן, הליכה מהירה, כובע גרב מרוט, ידיים קפוצות.

זוג נערות עולות על אוטובוס.