לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Crazy in love


Don't deny your madness, that's what makes you special


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2018


כבר מלא זמן יש לי פנטזיה של חטיפה
נכתב על ידי , 28/11/2018 19:49  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמלה קצרה


פעם לבשת חצאית או שמלה קצרצרה, ללא תחתונים?

הרגשת שאת מכווצת את הכוס שלך חזק, כדי שהרטיבות לא תנזל על היריכיים שלך?

התיישבת על הכיסא במסעדה, והחזקת את השמלה שלך טוב טוב, כדי שאם תתחילי לנזול, לא ישאר כתם על הכיסא?

הוא נוגע לך בירך, ואת מתחננת אליו במבט שלך שיפסיק, כי כל משב רוח קל פשוט הורג אותך שם למטה.

לא אכפת לו. הוא נהנה מהתנועות שלך. מנסה למצוא איך הכי נכון לשבת.

הכוס שלך מפמפם חזק. העיניים שלו כאילו בועלות אותך.

רוצה כבר להגיע הביתה, שיוכל לזיין אותך חזק. שתהיה תמורה לכל הזמן הזה שהתפתלת בכיסא.

הוא מושך את הזמן. 

פתאום הכל נראה לאט יותר. ופאק, את נהנית מזה, פרחחית.

איך את נהנית להיות חסרת אונים, שאת מרגישה שכולם רואים עליך, כולם מסתכלים.

את מסתכלת לצדדים לראות אם מישהו קולט. 

את מפחדת לקום, אם נשאר כתם על השמלה? על הכיסא? 

את קמה ומסתכלת טוב. למזלך אין כלום. את רק מרגישה את הרגליים שלך רועדות. ספק אם מהקור..או ממנו.

ועמוק בלב, את עוד לא רוצה ללכת הביתה. את רוצה להרגיש כמו כלבלבה קטנה שיש לה סוד, שרק את והוא יודעים.

אז הוא מצמיד אותך לרכב, ודוחף יד פולשנית מתחת לשמלה. חודר אליך.

"זה כל כך קל." הוא אומר, את מרכינה את ראשך אחורה ומשתנקת.

סוף סוף מגע. הוא מוציא את היד ומניח את אצבעותיו מול שפתייך. שתלקקי.

כל הדרך הוא מתגרה בך. נוגע לא נוגע, משחק. לא נותן לי לגמור.

סוף סוף אתם מגיעים הביתה. 

הוא לא מחכה שתתפשטי, הוא פשוט מרים את השמלה ומזיין אותך כמו חיה. 

לזה חיכית כל הערב? 

לרכון קדימה, כשהיד שלו מצמידה את הצוואר שלך למזרן, רוק נוזל מפיך, ואת נוזלת על עצמך. 

מרגישה את הזין שלו ממלא אותך. 

טוב זכית גברת.

אחלה משחק. עכשיו רק צריך למצוא שמלה לפעם הבאה.

 

 

נכתב על ידי , 18/11/2018 12:53  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ניילון נצמד


"תחכי לי ערומה." הוא אומר. 

"ותשאירי את הגרביים." 

"הממ..אוקי." 

אני מיד מתפשטת ומחכה, רק עם הגרביים הארוכות והשחורות שקופות שלי.

הוא נכנס לחדר ואומר לי לשבת על המיטה עם הגב אליו.

אני מתיישבת והוא כורך סביב ראשי כיסוי עיניים הדוק. כשהוא מסיים הוא אומר לי לשכב על הגב.

אני שומעת רעש של פתיחת תיק ומנסה לדמיין מה הוא יוציא ממנו.

ואז אני מרגישה משהו קר שלא הרגשתי ככה לפני, אבל מיד מזהה. ניילון נצמד.

ההתנשפויות שלי גוברות. אני מתרגשת והלב שלי הולם בחוזקה.

מעולם הוא לא עטף אותי בניילון נצמד. אני תוהה איך זה יהיה ומתרכזת בכל שניה.

לחוות פעם ראשונה משהו כזה מדליק אותי בטירוף.

אז אני שוכבת שם ושותקת. 

הוא עוטף רגל אחת. ואז רגל שניה. בנפרד.

עוזר לי לקום. ואז עוטף את הידיים שלי, כל אחת בנפרד.

כשהוא מסיים הוא עוטף את החזה, והבטן שלי. 

ואז מבקש ממני להצמיד ידיים לצידיי הגוף. ועוטף הכל יחד. 

מהרגליים ועד הצוואר.

אני מרגישה איך לאט לאט אני מאבדת את היכולת לזוז אפילו מעט. 

אני גם לא רואה כלום. 

רק מטפטפת שם בין הניילונים.

 

כשהוא מסיים הוא משכיב אותי על המיטה וקושר אותי אליה, שלא אוכל לזוז בכלל. אפילו לא קצת. 

וסותם את הפה שלי עם מסקנטייפ.

פאק. הנשימות שלי עמוקות, ובכל פעם שבית החזה שלי מתמלא אוויר הניילון נצמד עוד יותר.

אני כל כך חסרת אונים, וזה כל כך מחרמן.

ואז אני שומעת קרע.. הוא קורע את הניילון בדיוק איפה שהטבור שלי.

אני מרגישה אוויר נכנס.

ואני כבר לא יכולה לחכות למגע שלו. 

הוא מטפטף שמן בדיוק לשם ומכניס אצבע.

משחק ומדגדג. מקיף וחודר. 

אני גונחת איי שם מתחת למסקנטייפ. מנסה להתפתל. אבל גם זה לא.

פשוט לשחרר..להתמסר, לתת לו, מה שהוא רוצה.

ואז הוא מתחיל לקרוע היכן שהפטמות שלי, אני קופאת. מפחדת שהסכין תפגע בעור שלי.

הוא משחרר את שתי הפטמות שלי מחוץ לניילון.

לוקח עוד קצת שמן ולוחץ עליהם. משחק גם איתן.

מגרה ומחרמן. פעם בטבור ופעם בפטמה.  

מטריף את כל כולי.

 

עכשיו חם. חם ואני מזיעה. ונוטפת. מרגישה את זה בין הרגליים לניילון. נדבק אלי. הכל רטוב.

הכל מגורה.

אני גונחת כל כך חזק. מתנשפת ורוצה אותו בתוכי, וכאילו הוא שומע אותי.

הוא הופך אותי בבת אחת, קורע את הניילון מאחור.

וחודר אלי. חדירה עמוקה כל כך.

המחשבה שאני פשוט לא יכולה להתנגד לו רק מגבירה את החרמנות שלי.

הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לגעת איפה שהוא רוצה. 

ואני שם, מתמסרת. 

הוא מזיין אותי כל כך טוב. כל כך חזק.

אחרי כל כך הרבה זמן.

פאק אני פשוט לא עומדת בזה.

 

"אפהמממר לגמממר בבבממקהש?" אני מתחננת.

הוא שולף את המסקנטייפ מפי.

"אדוני, אפשר לגמור בבקשה.?" אני מתחננת.

"תחכי, עדיין לא."

הו פאק אני עוצרת את עצמי מלגמור. מחכה לאישור שלו.

אני שומעת אותו מתחיל לגנוח, גניחות שמראות על גמירה שמגיעה.

ואז הוא אומר "עכשיו! תגמרי עכשיו!" 

אני משחררת הכל ונותנת לאורגזמה להציף אותי את כל כולי. ואותו להתפרק בתוכי.

ולגמור יחד, זה לא חדש לנו. אבל כל פעם זה מדהים מחדש.

 

פאק.פאק. 

כמה שאני אוהבת אותו.

מזיין אותי כמו חיה. דאמט.

ניילון נצמד, פשוט רעיון מעולה. פאק

 

נכתב על ידי , 10/11/2018 20:02  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דאמט.

אני פשוט באוויר. הוא ביקש ממני להשתנות, באותו מעמד שהוא נפרד ממני.

בואו נתעלם מהמצב שהוא ביקש ממני להשתנות, זה לא העניין. אני רוצה להשתנות כפי שהוא מבקש.

העניין הוא, שהוא משאיר אותי באוויר, על אש קטנה. בין החיים והמוות?

הוא לא רוצה לחזור אלי, אבל הוא ירצה לחזור אלי כשאשתנה.

מתי זה יהיה? לאף אחד אין תשובה. 

ובינתיים? אני באוויר. כי כשאמרתי לו שאני רוצה לעשות הכל, ולהשתנות בשבילו הוא לא האמין לי.

 

אז אחרי כל הזמן הזה, שנמאסס לי כבר. מה שאני מבקשת זה שתשחרר אותי.

תגיד לי שאתה לא רוצה אותי יותר, שאוכל לסגור אותך בראש ובלב שלי, כי אני לא מסוגלת יותר.

יודעת שנפרדנו, אבל עם תקווה קטנה וממש ממש מזיקה שנחזור.

אז דיי. חלאס. שחרר אותי, או שתחזור אלי.

נמאס לי

 

נכתב על ידי , 5/11/2018 16:39  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עצוב כל כך, ונמאס לי.

או שתחזור או שתלך. הלב שלי לא עומד בזה.

נכתב על ידי , 2/11/2018 17:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , סקס ויצרים , אומנויות הבמה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSpecialdifferent אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Specialdifferent ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)