לחשוב בקול רם

ספטמבר לא היה חודש טוב בשבילי.

אני רק מחכה לחורף שיבוא שוב, שהשורטים יתחלפו בסוודרים, לצמות ארוכות. בחיים לא רציתי שחודש ייגמר כמו שאני רוצה עכשיו, אני מרגישה כאילו אוקטובר עוד עלול להביא איתו דברים טובים. ומי יודע, אולי אני אקבל את השפיות שלי בחזרה בין היתר - או יותר טוב, אאבד אותה לחלוטין. חוסר מודעות לדבריי ומעשיי זאת כנראה המתנה הכי טובה שאני יכולה לבקש ליום ההולדת, שמגיע בקרוב.

אבל אם אני לא יכולה לקבל את זה, אז אני מקווה שלפחות יירד גשם, כדי שאוכל לשבת בחוץ בין כל הטיפות עד שאחטוף דלקת ריאות כמו שכבר קרה בעבר. כי הגשם.. הגשם כבר עושה את שלו. ולגשם לא אכפת אם אני עצובה, או שמחה, הוא פשוט יורד.

כשהייתי קטנה אמרו לי שגשם זה בעצם דמעות של מלאכים, אבל זה רק גרם לי לאהוב אותו יותר. הלוואי ויום אחד גם אני אהיה טיפת גשם שיורדת מהשמיים, זה הכי קרוב למלאך שאי פעם אהיה.

https://www.youtube.com/watch?v=jVO8sUrs-Pw