הלב שלי ממש כואב, נראה לי שהוא סוג של מתגעגע.
הוא אמר לי שהוא שונא אותך עכשיו, אבל אני יודעת שהוא עדיין אוהב. כי אתה שלחת לו שתי תמונות שלך והוא גורם לי להריץ אותם בראש. אני חושבת שהלב שלי קצת מזוכיסט רגשי, כי זה מכאיב לו אבל הוא ממשיך. ולא ממש אכפת לו. הוא עדיין רוצה שאדבר איתך.
המוח שלי ניסה לדבר איתו אבל הוא נכנס לדיכאון, אז יוצא שהפרצוף שלך נמצא בראש שלי כל הלילה. ובעצם, גם כל היום. מעניין אם זה עושה אותך עייף. הוא העיר אותי כמה פעמים שלשום, באמצע הלילה, כי הוא חשב ששלחת לי הודעה.
אבל בסוף כששלחת פספסתי. זה היה בסדר כי לא אכפת לך ממש, אבל ללב שלי אכפת מספיק בשביל שניכם.
הלב שלי רוצה להאמין שאכפת לך, אבל המוח שלי יודע שלא.
כואב לו על הלב, אז הוא ביקש ממני לא לספר. אבל אני כבר מרגישה רע עם זה. כי אני יודעת שהלב שלי קצת מזוכיסט רגשי, אז אולי הוא יהיה מרוצה. ואולי הוא יפסיק להעיר אותי בלילה. ויפסיק לפעום כל כך חזק בכל פעם שמזכירים את השם שלך.
היום לא שמעתי את המוח שלי תוהה שוב ושוב למה אתה עושה את זה ללב שלי, או למה הוא עושה את זה לעצמו, ואני קצת דואגת כי שמעתי אותם רבים אתמול שוב, ואני חושבת שהמוח שלי עומד לעזוב, או שהוא כבר עזב.
ועכשיו הלב שלי עומד לכאוב יותר, אבל גם להיות סוג של מרוצה.
כי הלב שלי אולי קצת מזוכיסט רגשי.
בערך כמוני.
מבחן הכרית שלי נכשל.