הרגע הזה שמשום מקום מישהו שיצאתי איתו פעם חוזר לחיי בבום. הופעתי.. לטובה?

מצד אחד כל הרגשות מלפני חצי שנה נשארו,אני אפילו לא כועסת..  מצד שני האם להסתכן בעוד כאבי ראש ולב שבור? 

די התגעגעתי לכל הזכרונות שחלקנו בעיקר.. חסר לי המון בתקופה הזו, לא יודעת.. 

כל הבחורים אומרים " לא מה פתאום, אני לא כמוהו " נכון, אתה יותר בן זונה ממנו. 

מצד שני הבחורות אומרות " בחיים אני לא חוזרת לדבר עם הבן זונה הזה", ואז בוכות שנפגעו ממנו שוב. 

אז חזרנו. לדבר. אני חושבת. כן. הוא התנצל, שוב אותן מילים יפות.