אני לא מפחדת מהמוות, ולא מפחדת מהכאב שיהיה אם יהיה, אבל מה שמעסיק אותי כל כך הוא לא המוות ולא הכאב זאת המחשבה מה יהיה איתי, עם המחשבות, עם הרצונות עם הזכרונות, הפחד שכל מה שחוויתי בחיי הקצרים יעלם כלא היה, ואם יהיה לי מזל ידברו עליי גם אחרי שאלך אבל מה זה יעזור לי? הרי אני לא שם לשמוע ואת מחשבותי איש לא יכול לקחת.
מה יהיה עם כל המחשבות יפסקו ברגע, מה יהיה עם כל הזכרונות שלי שיתפתי יעלמו, ומה יהיה איתי עם מה שיוצר את כל הזכרונות והמחשבות הללו, מה יהיה עם הנפש הזאת לאן היא תלך, האם היא תכבה כלא הייתה?
ואם יש כאב אז לא נראה לי שכאב פיזי הוא מה יפריע אלא הכאב הנוראי רק מהמחשבה שמחשבותי יחדלו להתקיים שלא אוכל עוד לחשוב שלא אוכל עוד ליצור במוחי עולמות רחוקים או לחשוב על זכרונות מהעבר.
אז כולנו רוצים להאמין שהנשמה שלנו ממשיכה הלאה כי מי רוצה להאמין שהדבר הכי חשוב בנו יגמר ויעלם כלא היה, כמו נר שנכבה ואי אפשר להדליקו\ פה ושם ניתן לראות טיפות שעם, זכרון קלוש לנר\ אבל להבתו של הנר נגמרה וכבתה והיא לא תשוב עוד, ככה נשמתנו ועם זה קשה לי להשלים.
הפחד שלי מהמוות הוא לא הפחד מהכאב או מהמוות עצמו הפחד שלי הוא פחד מהשממה שאשאיר אחרי, משהו ריק כמעט לחלוטין חוץ מכמה פרחים בודדים שיעטרו את מה שהייתי פעם.
אני לא מפחדת מהמוות, ולא מפחדת מהכאב שיהיה אם יהיה, אבל מה שמעסיק אותי כל כך הוא לא המוות ולא הכאב זאת המחשבה מה יהיה איתי, עם המחשבות, עם הרצונות עם הזכרונות, הפחד שכל מה שחוויתי בחיי הקצרים יעלם כלא היה, ואם יהיה לי מזל ידברו עליי גם אחרי שאלך אבל מה זה יעזור לי? הרי אני לא שם לשמוע ואת מחשבותי איש לא יכול לקחת.מה יהיה עם כל המחשבות יפסקו ברגע, מה יהיה עם כל הזכרונות שלי שיתפתי יעלמו, ומה יהיה איתי עם מה שיוצר את כל הזכרונות והמחשבות הללו, מה יהיה עם הנפש הזאת לאן היא תלך, האם היא תכבה כלא הייתה?ואם יש כאב אז לא נראה לי שכאב פיזי הוא מה יפריע אלא הכאב הנוראי רק מהמחשבה שמחשבותי יחדלו להתקיים שלא אוכל עוד לחשוב שלא אוכל עוד ליצור במוחי עולמות רחוקים או לחשוב על זכרונות מהעבר.אז כולנו רוצים להאמין שהנשמה שלנו ממשיכה הלאה כי מי רוצה להאמין שהדבר הכי חשוב בנו יגמר ויעלם כלא היה, כמו נר שנכבה ואי אפשר להדליקו\ פה ושם ניתן לראות טיפות שעם, זכרון קלוש לנר\ אבל להבתו של הנר נגמרה וכבתה והיא לא תשוב עוד, ככה נשמתנו ועם זה קשה לי להשלים.הפחד שלי מהמוות הוא לא הפחד מהכאב או מהמוות עצמו הפחד שלי הוא פחד מהשממה שאשאיר אחרי, משהו ריק כמעט לחלוטין חוץ מכמה פרחים בודדים שיעטרו את מה שהייתי פעם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
