למה כשאני צריכה אהבה אני לא מקבלת אותה?
מה כבר ביקשתי חיבוק? ניגוב של דמעה של הכל יהיה בסדר?
רק חיבוק קטן לטבוע בתוכו לא הרבה אני יודעת.
למה כשאני בוכה זה כאילו סוף העולם קרה, אקט של ילדה קטנה כי ילדות גדולות לא בוכות,
למה לי אסור לבכות? למה כשאני בוכה במקום לקבל חיבוק אני שומעת צעקות ולא מהסוג הטוב, צעקות של עצבים שאני לא יודעת להתמודד,
ומה אם זאת דרכי להתמודד?
למה לכולם מותר להשתחרר ולי לא? למה אני תמיד צריכה לקחת אחראיות על כולם?
ופעם שאלו אותי למה נראה כאילו עול העולם על כתפי אולי זה כי אני באמת מרגישה שאם רק לרגע יתפרק כך גם עולמי,
אם ארשה לעצמי ליפול הכל יפול איתי.
ומה כבר ביקשתי קצת אהבה, חיבוק להזיל דמעה שלאחריה לא תגיע שום צעקה, להרגיש ילדה קטנה רק לרגע כי ילדות קטנות לא נושאות על כתיפהן את עול העולם.
מה כבר ביקשתי? רק קצת אהבה