בא לי להתאהב,
אהבת חסרת גבולות ומעצורים.
בא להתאהב,
ליפול ולהרגיש את הכאב.
בא לי להרגיש את ליבי
יוצא מהחזה,
מפרפר, דואב,
בא לי להכיר אותך,
זה שיפיל אותי.
אתה, שתפיל אותי חזק,
אתה שתגרום לי לשנוא אותך,
אתה שתגרום לי לנשום אותך,
אתה שתגרום לי להזדקק לך.
וכרגע אני לבד,
לבדי,
בלי אהבה, בלי כאב מלא,
רק מלאה בריק,
בכלום.
לאחרונה אני מרגישה את הצורך העז הזה להתאהב, את המחסור שלאחרונה גורם לי להשתנק, שגורם לי לכאוב, כמו בוואקום הלב שלי נשאב, מנסה למלא את החלל הריק ללא הועיל.
קשה לי, בא לי לאהוב ולהרגיש נאהבת, אני רוצה לשמוע מילים חמות, אני רוצה לכעוס, להתעצבן, לאהוב, אני רוצה לספר, לחבק לאהוב.
נמאס לי לשחק משחקים, משחקי אהבה, לסחוט רגשות מבחורים מסכנים שלא מצליחים לספק את רצוני.
נמאס לי לשחק משחקי אגו, משחקי כוחות סתם בשביל להרגיש שוב בשליטה, בשביל להרגיש נאהבת.
אני מחפשת אותך, אתה שתפיל אותי, תפיל אותי מהרגליים, תגרום לי לבכות, תגרום לי לצחוק, תגרום לי לאהוב, אני רוצה את המכלול גם את הטוב וגם את הרע.
וביננו אני מפחדת שמאז שנתתי להוא ללכת כבר לא יבוא אחד חדש, אני מפחדת שמאז שהוא שאהבתי בכל כולי הלך הוא לקח איתו את כולם.
אני מפחדת שלא אזכה עוד לאהוב אהבה הדדית אמיתית אהבה סוחפת.
אני רוצה לאהוב, לאהוב באמת, אני להתאהב ושיואהבו אותי.
אני רוצה למצוא אותך ושתמצא אותי וכרגע נראה שבלעדייך הכל קשה יותר, וכרגע נראה לי שגם בלי שנכיר יש לי מקום מיוחד בשבילך, מקום שכרגע ריקנותו הורגת אותי, לאט לאט.