אני מפחדת לחשתי לו,
אני מפחדת, אני מפחדת להרפות.
אל תפחדי הוא לחש לי, אני אהיה פה בשבילך תמיד.
וככה הרפתי והפחד הכי גדול שלי התממש.
אני יכול לבקר אותה שאלתי?
רק ל10 דקות הוא ענה, אתה מכיר את הכללים, 10 דקות אפילו לא שנייה יותר.
אני פה אחותי לחשתי לה,
אבל הרפתי כבר היא ענתה לי, איך אתה פה?
אני פה, אני דואג לך,הבטחתי לך שתמיד אהיה פה בשבילך, והנה אני פה בשבילך.
אתה לא פה היא צעקה, זה רק חלום,
התקרבתי, ליטפתי את שיערה כמו שהייתי מלטף כשהייתה באה אליי אחרי ריב עם ההורים, זה רק חלום, אבל אני פה אמרתי, פה בשבילך.
הבטחת שלא תעזוב אותי לעולם, אמרה בבכי,
אני יודע עניתי, אבל הייתי צריך להגן עלייך, על הבית על החברים, הייתי צריך להגן אני מצטער.
אל תלך, אל תעזוב אותי תשאר איתי פה היא אמרה, ולשנייה רציתי להגיד לה שאני אשאר, אבל השעון מתקתק ולא נשאר לי הרבה זמן להיות איתה.
אני צריך להגיד לך משהו אחות קטנה, לפני שאני הולך, אל תשכחי אותי, ואל תשכחי שאני אוהב אותך, ובבקשה אל תכעסי ואני יודע שזה בקשה נוראית לבקש אבל אל תכעסי עליי, לא הייתה שנייה שלא חשבתי עליכם, תיהיי חזקה, בשביל אבא בשביל אמא הם זקוקים לך.
אני אוהב אותך אחות קטנה, ואני מבטיח שעוד אבוא לבקר,
נישקתי את מיצחה, הדמעות בחלומה לא הפסיקו לזלוג,
ביי אחות קטנה עוד ניפגש אני מבטיח אמרתי, ובכך נגמרה שיחתנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
