הכרנו דרך חבר משותף, בהתחלה הרתעת אותי, היית מסתורי וברקע שלך תמיד שמעו את חברתך, 3 חודשיים שבהם ניתקתי קשר עם אותו חבר עברו, אניי הייתי עסוקה בבגרויות ובלנסות להנות ממה שנשאר, 3 חודשיים עברו ואז אני ואותו חבר חזרנו לדבר ולאט לאט אתה ואני גם דיברנו יותר.
הייתי חוזרת מהעבודה וישר היינו מדברים, בהתחלה בהודעות ולאט לאט עברנו לשיחות של שעות, ואותו חבר ניהיה רהיט ברקע והקשר שלנו המשיך בלעדיו.
סיפרת לך על הפאקים שלי ועל כמה אני גרועה עם גברים, סיפרתי לך מה אני אוהבת בגבר ואתה כתגובה אמרת שאני צריכה גבר מושלם כמוך ואני בליבי חשבתי כמה אתה צודק.
דיברנו שעות על שעות וברקע הבחורה, זאת שאתה גר איתה, זאת שאתם יחד לא מעט, וכל פעם ששמעתי אתכם מדברים שמעתי עצב בקולך, ואז היה לכם ריב גדול, ואתה דיברת איתי על זה עם עצב בקולך, ואני הבנתי שכדאי שאקח מרחק.
אני מנסה להתרחק ממך למרות שהיינו חברים, אני מתרחקת ממך כדי שלא אפגע כמו תמיד, כבר הבנתי שהבחור המושלם בשבילי כבר תפוס, אתם באים בחבילות עם בת זוג כדי שאני אצטרך להתרחק, אתם באים עם תיק ענק שרשום עליו בגדול אסור, ואני כמו מגנט נמשכת אליכם, גברים מתוסבכים עם תיק מלא בעיות.
ואני רחוקה עד כמה שאפשר אבל אתה עדיין עולה במחשבותיי, הצחוק המבט וברקע הקול שלה מזכיר לי שאתה שלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
