טה דה בום בום בום, טה דה בום בום בום

שנזכה לעוד שנה של כתיבה וקהילתיות בפלטפורה הנוסטלגית הזאת.

ואני פה זוללת עוד עוגייה (פחות להנאתי, יותר לרעבתי, אבל היא אכן טעימה) בעודי מרגישה שיש לי רימון ענק בבטן התחתונה (שניתן כבר לחוש בקלות במימוש קל). הבטן כבר יוצאת לי כי הטפיל דורש מרחב מחייה, אז הגוף שלי פשוט הרפה את שרירי הבטן. ביי ביי קוביות שאף פעם לא היו לי, אולי פעם הבאה.

הוא נכנס למוד גדילה מואצת אבל כל לילה אני חוזרת חזרה למה שהיה לפני חודשיים. חם לי, רע לי, עייף לי. עד מתי שליש ראשון?? אמרו לי שעד עכשיו יגמר כבר

שבוע הבא בע"ה הולכת לראות אותו שוב באולטראסאונד... מעניין לאיזה שבוע יעריכו אותו הפעם. יש לי הרגשה שהוא יצא גדול יותר מהמצופה... לא שזה מדאיג אותי כי כל הדברים האלה ממילא משתנים כל הזמן. רק מקווה שהכל בסדר והוא בריא.

כמו כן השבוע הולכת לעשות בדיקות גנטיות, מקווה שהכל יצא שלילי. מה שכן מאז שחזרתי לארץ אין כמעט שבוע בלי בדיקות דם... נראה לי אם יאספו את כל בדיקות הדם שאעשה עד סוף ההריון אוכל לתרום לפחות איזה שתי מנות יפות ככה (אגב סיפור משעשע, כל חיי הייתי בטוחה שאני A+ אבל לא, מסתבר שאני O+. איי איי רוסים והמספור היחודי שלהם... 

אגב זה לא אומר שאני יכולה לתרום לכל קבוצות הדם, אני יכולה לתרום רק ל A+, B+, AB+ וכמובן לקבוצת הדם שלי. מי שיכול לתרום לכולם זה O שלילי, שבמקרה גם בין הנדירים, ונמצא רק אצל 3%-4% מכלל האוכלוסייה. כך אומרים.).