טה דה בום בום בום, טה דה בום בום בום

בימים האחרונים אני מאוד מאוד עייפה, עשיתי ספירת דם בהמלצת הרופא וקיבלתי תוצאות די נמוכות במדדי הכדוריות דם, ההמוגלובין וההמטוקריט. בגדול זה מצביע על מחסור תזונתי קל, שזה די נפוץ בשלב הזה של ההריון, הקטנה גודלת והיא צורכת עוד ועוד. אני כנראה אאלץ להגדיל את צריכת הבשר והירקות שלי אפילו עוד יותר. בימים האחרונים השתדלתי לעשות זאת ופשוט לנוח, ואכן היום אני מרגישה כבר תהליך התאוששות הדרגתי וגם מרגישה יותר תנועות עובר, ככה שכנראה הטיפול עובד. הדבר שמדאיג אותי שכל המנוחה הזאת באה על חשבון מחוייבויות אחרות... אבל פה אם נחשוב רציונאלית, באמת אין ברירה, אם להיות רוב היום במיטה באמת עוזר לי אז זה כנראה מה שצריך לעשות בשעות הפנאי. אני גם חושבת שאני מרגישה הקלה נפשית.

לפעמים אני מודאגת שאולי אני נהיית עצלנית ודחיינית, שלנוח כל כך הרבה רק יגרום לי להרגיש רע יותר ויחמיר את מצבי, אבל במחשבה שנייה אני מבינה שיש הבדל בין סוגי מנוחה. רוב הזמן, אני שוכבת במיטה ובאמת אין לי כוח לכלום, גם לא לגלוש בפייסבוק או לראות סדרה בנייד- אני פשוט שוכבת או ישנה ולא משעממת, כי באמת אין לי כוח. את כל הכוח שיש לי אני מנצלת למילוי צרכים בסיסיים אחרים, ולפעמים אני גם עושה משהו מעבר כשאני מקבלת בוסט אנרגיה. כשאני לא עושה כלום מתוך עצלנות, אני משתעממת ומבלה הרבה על המחשב או הנייד או בקריאה. ככה שיש לי מדד- אם אני רואה שאני מתחילה באמת להיות פעילה, אז אני אדע שיש לי כוח וכדאי לנצל אותו לדברים חשובים יותר. אם אני לא, סימן שאני באמת תשושה וצריכה לנוח.