אז הגיע הרגע שבו סיימתם תיכון, סיימתם צבא והחלטתם שאתם רוצים להמשיך בלימודים ולרכוש תואר. עד כאן הכל היה טוב ויפה:
בתיכון הבית ספר היה אחראי על ההרשמתכם והגשתכם לבגרויות והמדינה מימנה את המבחנים. אבל בשלב מסויים כללי המשחק
השתנו ומעשיו עתידכם אך ורק בידכם, והמדינה לא רק שלא תעזור לכם בהגשמת חלומותיכם להשכלה גבוהה, אלא אף תהרים קשיים.
ראשית תאלצו להיפרד מ- 1039 ש"ח שמהווים את הסכום המינימאלי ביותר לצורך הרשמה- 580 ש"ח לצורך עשיית מבחן הפסיכומטרי,
ו- 459 ש"ח (תלוי במוסד לימודים) לצורך הרשמה למוסד(קרי-שיסכימו לקבל את הנתונים שלכם ולדון בהם, בלי שום הבטחה לקבלה).
וזה רק הסכום המינמאלי שלא כולל קורסי פסיכומטרי, שיפור בגרויות, מבחני פסיכומטרי חוזרים, והרשמה חוזרת לאוניברסיטה בסמסטר
אחר במידה ולא תתקבלו ותאלצו לשפר את נתוניכם. והוא לא כולל את עשרות אלפי השקלים שבהם תאלנו לממן את התואר במידה
והתקבלתם.
שנית, תאלצו להתמודד עם תנאי קבלה קשים, שלא דווקא תואמים את הרמה של התואר. כך שגם אם יש לכם את כל היכולות לסיים את
התואר בהצלחה, תאלצו להתחרות על כל מקום בפקולטה הרצויה. למה כך? בגלל שהמדינה הפסיקה ממזמן להשקיע בחינוך, הפסיקה
להקים מוסדות להשכלה גבוהה(הכוונה לאוניברסיטאות ולא מכללות), הפסיקה לפתוח פקולטות נוספות בתחומים מבוקשים.,ולהגדיל את
מספר הסטודנטים בפקולטה הקיימות. וכל זה קורה לא בגלל שאין ביקוש בשוק לבוגרי המקצועות האלו, תיקחו לדוגמא את מקצועות
הרפואה והתכנות- יש ביקוש אדיר לבגורי הפקולטות האלו, אבל מוסדות הלימוד לא מסוגלים להכשיר את הכמות הנדרשת של הבגורים.
אני רוצה להתמקד בבעיה בתחום הרפואה בישראל. כבר כמה שנים אנחנו שומעים על מחסור רופאים חמור במדינה שאף צפוי לגדול בעתיד?
כנראה כבר כמה עשרות שנים. ומה נעשה כדי לפתור את הבעיה הזו? כמעט כלום- אולי פתחו מסלול ארבע שנתי אחד בצפת וזהו. האם
פקולטה אחת מסוגלת לפתור את משבר הרופאים במדינה? לא, וגם הם יודעים זאת, אבל ממשיכים בחוסר העשייה. ממשיכים במדיניות
ההתעלמות, במדיניות שלא תביא לפתרון. כמה זמן זה ימשך עוד? לא יודעת, כנראה שעד שיהיה כבר בלתי אפשרי להתעלם מבעיה זו,
אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי.
כמו שכבר ניחשתם, הפיתרון שאני מציאה הוא פתיחת אוניברסיטאות חדשות במדינה והגדלת מספר הסטודנטים במקצועות הדרושים.
אין אצלנו בעיה בחוסר מועמדים ברמה גבוהה, הבעיה היא בתחרות ובתנאי הקבלה הנוקשים והלא שפויים. אז נכון הפתרון שלי מהווה
מסלול מלא קשיים- מימון, סגל מרצים, הקשמת כיתות לימוד, העלאת יוקרתיות המוסדות החדשים ועוד הרבה דברים אחרים.
זה לא פיתרון קל וגם לא פיתרון בזק. למה? כי פשוט אין פתרון כזה. אז מה זה כן? זה הפתרון היחיד לטווח ארוך שעשוי להתגבר
על חסור בוגרי הפקולטות הנחוצות.
כמו כן, המדינה הייתה צריכה כבר מזמן למצוא תחליף לבחינה הפסיכומטרית. והפעם הנושא הוא לא על כך אם המסחן הפסיכומטרי
משקף את יכולתיהם של המועמדים להצליח בלימודים. הנושא הוא על העלויות הכספיות הכרוכות סביב המבחן. מדובר על
אלפי שקלים לצורך מעבר קורס, על כך שמכוני הפסיכומטרי "עשו ביזנס" סביב כל העניין וסוחטים כסף מחיילים משוחררים שחולמים
להתקבל ללימודים אקדמאיים, ועל כך שעלותו של כל מבחן הוא כמה מאות ש"ח(580 ש"ח).
אם כבר המדינה מתעקשת על פסיכומטרי, אוקי. אבל היא צריכה להציע קורסי הכנה מסובסדים בשביל להבטיח שיוויון הזדמנויות
בקבלה ללימודים, או להכניס את הפסיכומטרי כתחום לימוד בתיכון, בחינם. במדינה דמוקרטית שדוגלת בשיוייון הזדמנויות כסף לא
יכול להיות גורם שמשפיע על קבלה ללימודים.
ומה בנוגע לסכום של הבחינה הפסיכומטרית? 580 ש"ח על מה? אז יש כיתת לימוד ומשגיח על הבחינה. אוקי, גם בתיכון בבגרויות
היתה לנו כיתה בה עשינו את המבחנים והיו בוחנים שהשגיחו על הכיתה בזמן המבחן. זה לא עלה לנו כסף בתור תלמידי תיכון,
או שעלה כמה עשרות שקלים אם ניגשנו לשיפור בגקויות אחרי התיכון.
הלאה- בדיקת הבחינה. 90% מהמבחן הפסיכומטרי הוא מבחן אמריקאי שבודק המחשב. וזה ממש לא אמור לעלות כמה מאות
שקלים. ומה עם ה 10% שהם החיבור? ת'אמת לא יודעת. אבל גם הגרסה הישנה של הפסיכומטרי שהייתה ללא חיבור עלתה
סכום כסף דומה, אז כנראה הבעיה לא בו. אז אם מישהו יודע למה הבחינה הזו יקרה, מוזמן להאיר את עיני.
ואסור לשכוח- דמי הרשמה למוסד הלימוד. 459 ש"ח. להרשמה. למועד אחד. למוסד אחד. ומה אם לא התקבלתם הסמסטר ושיפרתם
פסיכומטרי ואתם מרשמים לשנה הבאה? התענוג הזה יעלה לכם עוד 1000 ש"ח (פסיכומטרי+ דמי הרשמה).
מה אם אתם רוצים להרשם לכמה מוסדות כדי לשפר את סיכויי הקבלה? שלמו לכל מוסד דמי הרשמה בנפרד. ועל מה בעצם
אנחנו משלמים את 400+ ש"ח האלו? על זה שיכניסו את הציונים שלנו למחשב וההוא יחשב את הסכם ויבחר את המועמדים בעלי
הסכם הגבוה ביותר? ומה אם לא נתקבל- האם 5 דקות עבודה שוות 450 ש"ח?
וככה הכסף שנשאר לנו מהצבא נמס לנו בידיים, בלי להבטיח לנו שום הצלחה, אלא רק את הסיכוי לנסות ולהצליח, לנסות ולהתקבל.
ברוכים הבאים למערכת החינוך שנת 2015!
כינוי:
Salonica
בבלוג זה
בכל הבלוגים
