אז איך עבר עלי היום,
קמתי בבוקר,ניסיתי לקום מהמיטה..
הזדעזעתי מהחולשה שתקפה אותי פתאום
זאת הייתה חולשה נוראית,חולשה כמו אחרי צום של יומיים,ולא אכלתי בסך הכל מאתמול ב3 בצהריים...
ניסיתי לקום,התיישבתי,אפילו בישיבה הרגשתי את החולשה של הרגליים,
קמתי על הרגליים,הן כמעט קרסו,
התאכזבתי מעצמי,כועסת על הגוף שלי,
באיזה זכות הוא נחלש?
הבנתי שאני לא אצליח ללכת ככה לבית ספר אז אכלתי,
בהתחלה אכלתי קוביית שוקולד שהייתה הדבר הכי קרוב שיכולתי להניח עליו את ידי,בתקווה שרמת הסוכר תעלה ואני לא אתעלף
החולשה הייתה עדיין בלתי נסבלת
אכלתי את הסוף של הלחם (העבה הזה) עם כמה כפות גבינה לבנה וכף-כף וחצי של שוקולד
וכמובן נס קפה,זה היה בשעה 10 וחצי בבוקר
אני משערת שהכל ביחד לא עלה על ה400 קלוריות
נשארתי לבסוף בבית,הרגשתי רע מידי בכדי ללכת לבית הספר,התחלתי להרגיש יותר טוב אחרי כמה שעות,
בצהריים חברות באו אלי והכנתי להן כל כך הרבה אוכל (כריכים,כדורי שוקולד,שניצלים,שוקו עם ביסווטים,כל מה שרק אפשר להציע הצעתי)
ואני שתיתי רק נס קפה,עוד 40 קלוריות
בשעה 5 הלכתי לפסיכולוגית שלי,סיפרתי לה מה אכלתי כל השבוע,כל התחושות הפיזיות והנפשיות הנוראיות,לא זוכרת בדיוק מה היה,אבל יצאתי מהשיחה הזאת בהבנה שאני בדרך למקום רע,מקום שאני לא רוצה להגיע אליו,אני מתקדמת לשם בצעדי ענק,אם אני כבר לא שם בכלל..
הגענו להסכמה שזה לא ריאלי שאני אתחיל לאכול עכשיו 1500 קלוריות ביום,אבל השלב הראשון הוא הרזייה בדרך "שפויה יותר",
עדיין לא שפויה,עדיין תפריט הרעבה,אני לא חושבת שאצליח להתמודד עם לא להרעיב את עצמי כלל,
פשוט לא לצום,צומות פוגעות בגוף ובמטבוליזם בצורה חמורה מאוד,גורמות לבולמוסים (לא אצלי,אבל מסתבר שהם יגיעו מתישהו) ועם כל אלה גם להשמנה,והשמנה זה הדבר האחרון שאני רוצה.
אני עדיין יכולה לרדת במשקל עם תפריט של פחות מ800 קלוריות,זה עדיין תפריט דל מאוד
אז במקום להמשיך את הצום שלי,החלטתי לחזור ולאכול ארוחת ערב
אז אכלתי סלט שמורכב מגמבה,מלפפון,בצל,עגבניה,כמה עגבניות שרי ומיץ לימון
לא חושבת שהוא היה יותר מ160 קלוריות,
וגם קלוריות של ירקות,יש אנשים שאומרים שלא צריך להחשיב אותם,שהעיכול שלהם שורף יותר מהקלוריות שהם מכילות,
אני מעדיפה בכל מקרה לספור ליתר ביטחון,ואם הם נשרפות,אז הרווחתי
אז יצא שאכלתי היום 600 קלוריות,
וזה עוד ביום שניסיתי לאכול יותר מהרגיל,משמח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
