Little N

אני חושבת שהפסקתי להבדיל בין רגשות.

ברגע שהחלטתי שהתחברתי לבן אדם מסויים,

הגוף שלי מרגיש שהוא מאוהב. או מוצף. או מתלהב.

ואני לא בן אדם מתאהב. אולי כי לא התאהבתי כבר 5 שנים.

אולי כי הפסקתי לקחת גלולות (כן כן, גם זה קרה)

וההורמונים הטבעיים שלי חוזרים הביתה

בכל מקרה, אני מרגישה שאם לא אתאהב במישהו בפול גז בקרוב

אני אתנוון, אני אשכח לגמרי מה עושים,

לא שעכשיו אני יותר מדי זוכרת.. אבל פשוט לא אצליח.

אני צריכה יותר הזדמנויות להכיר, לחדש קצת.

נכון שחברים מנסים להכיר לי ולעזור, אבל אף אחד לא מנסה 

אפילו להתקרב מעט לטעם שלי. כאילו הם שומעים שמישהו מעוניין בי,

ו-אה! בוא נכיר אותך לנועה! זה לא שיהיה לה אכפת שאתה בן 23

עם גשר בשיניים, או שהכרס בירה שלך היא כרס סופגניות רולדין,

או שאתה עדיין נועל נעלי קיפי ב2016.

אני על סף ייאוש, אני אפילו לא מצליחה לכתוב שירים מתוך הייאוש הזה.

ובינתיים- תקופת מבחנים החלה, וגם על זה אנלא מצליחה להשתלט.