Little N

כולם סביבי בוגדים.

עד היום אני בטוחה שבשלב כלשהו בחיים אמא בגדה באבא.

הרי ראיתי אותה כבר שמה עין על גברים אחרים

גם אם זה בצחוק

וגם אם זה באמת, כמו שקרה בטיול בת מצווה שלי. לפני מיליון שנה בערך,

כשהיא התאהבה במשפחה של גבר חד הורי גרוש עם ילדה מאומצת

ונטשה את אבא שלי איתי ועם אחי הקטן. גם אז זה היה "בצחוק".

כולם סביבי בוגדים.

הקראש שכתבתי עליו בחודש הקודם,

טרח לספר לי סופסוף שיש לו חברה. ושהוא מת להתחיל איתי.

אבל הוא לא יכול, וזה מערער אותו, והם גרים יחד,

והוא לא יודע מה לעשות, והוא חושב עליי כל הזמן.

כולם סביבי בוגדים.

חברה מהלימודים, שסמכתי עליה, שסיפרתי לה סודות,

סיפורים אישיים, ריכלתי, שיתפתי, צחקתי,

סיפרה הכל לאחרים, הזונה.

כולם סביבי בוגדים.

גם אני בוגדת בעצמי לפעמים

כשאני שותקת על כל הבגידות מסביבי

בא לי חמץ.

בא לי לשלוח לו הודעה מזמינה

שידע שבא לי לשכב איתו שוב

בא לי ללבוש חולצה חשופה

שכולם יראו אותי

בא לי ללכת יחפה בכל מקום

כדי להרגיש את האדמה

בא לי לצאת מהבית בלי איפור או שיער מסודר

ועדיין להרגיש יפה

בא לי לשיר ולנגן בקולי קולות

בלי לסגור את הדלת של החדר

בא לי שכולם ישמעו אותי

בא לי שכולם יראו אותי

בא לי ביטחון עצמי

בא לי חמץ.

יותר משמין וממורמר,

פחות כיפי וחופשי,

לחוץ על קריירה ולימודים כמו טמפון,

חסר סבלנות כמו אמא פולנייה,

מגניב כי זה פעמיים הספרה 2,

מעפן כי כל הפרחות מהשכבה מתחילות להתחתן,

מאכזב כי שום דבר מיוחד לא השתנה,

מרגש כי עוד שנתיים כבר אוכל לשתות (קצת) ולנהוג,

מסריח כי עוד לא עשיתי את הטיול הגדול,

משתפר כי זה אחלה גיל לנסוע ולשכוח מהכל.

אז איך זה להיות בת 22?

אני עדיין רווקה, שלוקחת גלולות, 

עובדת כדי להרוויח מלא כסף 

ומבזבזת אותו על שופינג ביום למחרת,

רבה עם אמא על כל שטות

ומעדיפה לשמור על אגו במקום להודות בטעות

נשארתי באותו המקום

בואו נדבר בגיל 23

אולי משהו ישתנה עד אז