אייך הגעתי למצב הזה? מתי תחושת הבדידות הזאת הספיקה להשתלט עלי? אני עמדתי על המשמר, היתי שמחה, ייצרתי קשרים חברתיים, יצאתי מהבית, עשיתי הכל. מתי זה קרה שמכל שלוש מאות ומשהו החברים שיש לי בפייסבוק רק עם שניים אני יכולה לפתוח שיחה שלא לדבר על להתקשר.

אני מרגישה רחוקה מכולם בשנות אור.מתי זה קרה?

למה אני מרגישה כל כך ריקה מבפנים..כל שמחה היא רגעית וחולפת, גם אם אני אצא ואהיה בחברה זה לא מספיק, פשוט לא מספיק

והכל מתבלבל לי עכשיו ואני לא מצליחה לכתוב כמו שצריך

בא לי פשוט להקבר מתחת לשמיכה ולישון.