אחרי שלוש שנים מהנות וקשות שתרמו המון לחווית התיכון שלי סיימתי את ההגברה שלי, את החלק המעשי לפחות.

על הרעיון לפרוייקט התחלתי לחשוב פחות או יותר באמצע כיתה י', חלק מהרעיונות היו הזויים וחלק היו אישיים ובהם התמקדתי יותר.

בתחילת שנה הלחץ התחיל כבר להשפיע ואף רעיון לא נראה לי מתאים או מספיק טוב. אני לא זוכרת אם זה קרה אחרי או לפני שישבתי עם המורה שלי לדבר על הסקיצות אבל הבנתי שמה שמקשר בין כמה רעיונות שעלו לי הוא נושא אחד- אני, כל נושא עסק בחלק ממני, בחלק מהאישיות שלי.

אם תעברו בבלוג או משהו(ויש הרבה דברים שלא נכתבו פה) אפשר לראות שאני עוברת תהליך של הכרה ועבודה עם עצמי.

בכ"מ הינה מה שכתבתי ברציונל(דף עמדה)-

"מאחורי כל הדברים הנראים לעין,יש דבר מה גדול יותר; כל דבר הינו נתיב,שער או חלון הנפתח אל משהו אחר."

- אנטואן דה סנט-אכזופרי [מתוך הספר "הנסיך הקטן"] 

כל אדם מורכב מחלקים שונים, כמו פאזל, כל חלק שונה ומיוחד, כל חלק
מושפע מחלק אחר וביחד הם בונים את האדם לגוף אחד שלם, אם חלק אחד חסר החלקים

האחרים מאבדים משמעות. בפרוייקט "דיוקן עצמי" החלטתי לעסוק בחלקים שבונים אותי, את
העולם הפנימי שלי.

בשנה האחרונה התחיל אצלי תהליך של כנות ,מודעות והכרה עם עצמי.

הפרוייקט עצמו.

כל חלק בפרויקט מייצג פאן מהאשיות שלי; חרדות, פחדים ובדידות,
פרפקציוניזם, אובססית-שליטה, דימוי עצמי, מיניות, תת מודע, וחוסר שלמות-פגמים,
ולכל ציור יש את הסיפור שלו.

אלא גם לצופה, כל אחד יגלה מהם אותם חלקים שבונים אותו, מה הסיבה שהם נוצרו ואייך
הם הופכים אותו למי שהוא עכשיו.

אז אחרי כל ההסברים וזה
הפרויקט שלי- "דיוקן עצמי" 

-אני, נותנת זר פרחים למורה שלי(:

פוש

אחרי שניסיתי שנים להעלות את התמונות לפוסט הזה.