אני חושבת שאני אעבור לגור על הר.

או סתם באיזה מקום מרוחק.

או במילים אחרות- מקום בלי שכנים.

זה כאילו נגזר עליי לגור ליד משפחה מתעללת/סתם אמא פסיכית שצורחת.

שכנים והמיגרנות שלי זה פשוט זיווג משמיים.

מהפוסטים האחרונים נראה שאני ממש כעוסה

אולי זה נכון

אבל אני באמת בן אדם נחמד. יש לי צד מגעיל אבל אני פחדנית מכדי להראות אותו, חוץ מפה כמובן.

מסוג הדברים שהמוח שלי צריך לסבול....אחד השכנים קנה ספר תורה לכבוד האזכרה של אישתו, קלאסה.

פוש

הזקנה הזאת