החוסר סדר הזה, בלגן, כל הרעיונות והמחשבות מתעופפות לי בראש כמו בחדר המפתחות מהארי פוטר, אני לא יודעת איזו מחשבה לתפוס כדי לפתוח את הדלת.(ראיתם איזה רפרנס חנוני עשיתי פה, ממתי הארי פוטר זה חנוני?! ס'ה)
בובי הציע ללמד אותי לגלוש
אבל אני פוחדת פחד מוות מהים(ממפלצות, אין לי בעיה לטבוע, טוב יש לי).
סתם רציתי להכניס לפה אייכשהו שבובי גולש כי זה מגניב, ויש לי חבר מגניב.
אני מרגישה כאילו אני יוצאת עם מלך השכבה, אולי הוא יקח אותי לפרוםם
וסת זה דבר מבלבל. אנעל העולם עם הרחם הזאת, למה היא לא יכולה פשוט להתקיים בסבבה?!
אתמול כשהתחיל לי לא הצלחתי להפסיק לאכול
בכל רגע פנוי מאכילה היתי עסוקה בלחשוב על אוכל ומה הייתי רוצה לאכול
והיום התעוררתי כאובה וחסרת תאבון
הכנתי פנקייקים עם שוקולד צ'יפס ולא הצלחתי לסיים אותם, ממתי אני לא מסיימת את כל הפנקייקים?):
הפוסט הזה מתחיל להיות מוזר מידי, אני מוזרה מידי
בא לי לישון, המחזור הזה מוציא ממני כל טיפת חיוניות, עצם קיומי מעייף אותי
ובטעות שכנעתי את אחיין שלי שאני מכשפה או משהו אז אני צריכה ללמד אותו קסמים..
בא לי חסה.
למה אני אוהבת אותם הם כאלה מפגרים
פוש
עריכה
אני מתגעגעת לכתוב
אני מתגעגעת לתהליך הזה, כמו לידה..לכתוב ואז לקרוא את התוצר המוגמר ולהרגיש סיפוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~פוש~
