בפעמים הקודמות שמערכות היחסית שלי נגמרו, בין אם זה היה ביוזמתי ובין אם לא, תמיד מצאתי נחמה בבחור חדש, בריגוש חדש, בדרמה חדשה.

אני לא רוצה את זה הפעם. לא שאז זה היה מכוון...וגם עכשיו אני פשוט רוצה לזרום עם מה שיבוא(לא דווקא עם מי שיבוא)

אבל אני כל כך רוצה להתמודד עם זה בעצמי, לאמץ את הרגשות שאני מרגישה, לכעוס, לבכות, להשלים..לא לברוח, לא הפעם.

אני חושבת שלמה שהיה בינינו מגיע יותר מזה, קצת מקום להפנים את התקופה הזאת..כמעט ארבע שנים..

ואני פוחדת, פוחדת שהרגשות האלו יהיו גדולים עליי, שהכאב יבוא חזק מידי

שאני לא אתגבר עלייך...שזה יקח יותר מידי זמן.

-

נשברתי, שלחתי לך הודעה, תירצתי את זה בחולי שלי, במחזור המערער..

תודה לך שהתקשרת בסוף...אני יודעת שגם לך היה קשה

הגוף שלי חטף שוק מהקול שלך, עלה לי החום תוך כדי שדיברנו, שאתה דיברת

אבל כל כך רציתי שתמשיך..לרגע זה היה כאילו חזרנו לשיגרה.

צדקת כשאמרת שאנחנו מתמודדים עכשיו עם "קריז"

זה ממש ככה...מכורים...מורגלים לשיחות יומיומיות במשך שנים

שיחות לילה טוב

שיתוף

תמיכה

זה כל כך קשה, אני מרגישה כאילו לקחו חלק ממני וזה נורא כי אני לגמריי מבינה שזה נחוץ.

-

אני אוהבת אותך אני אוהבת אותך אני אוהבת אותך אני אוהבת אותך

אני אוהבת אותך אני אוהבת אותך אני אוהבת אותך אני אוהבת אותך!!!

אני נקרעת..מצד אחד אני רוצה להפסיק לאהוב

ומצד שני שאני לא רוצה, לא מסוגלת להגיד לעצמי "די! תתחילי להמשיך הלאה!"

אייך אפשר אחרי שארבע שנים אמרתי כל יום שאני אוהבת אותך?

שלא רציתי אף אחד אחר.

-

אני מדברת לעצמי ואומרת את כל הדברים ההגיוניים, את כל הסיבות והמקרים וכל המצב המחורבן עצמו שמצדיק את הפרידה הזאת

אבל הפנים שלך צצות מולי, המגע של הלחי המחוספסת מזיפים נגד היד שלי

המבט האוהב הזה..

סוף סוף אני מצליחה לבכות

אחרי שבועיים יבשים

אחרי ההתכווצויות בבטן

הדמעות זורמות.

-

פוש

שהבלוג שלה הולך להראות כמו שיר של קרן פלס לתקופה הקרובה