מוזר, דווקא כשאני כל מלאה עכשיו בכל הרגשות והמחשבות ודימיון שלי מתפרע, אין לי מה לכתוב.

אז אני פנויה שזה דיי נדיר,

מאוהבת,

איזה ילד מתחיל איתי..כזה ילד..עצוב שהוא בגילי,

אני אוכלת סרטים וזה נוראי

עדיין מאוהבת לא מצליחה להרפות..

ואני חולה אז זה לא מוסיף.

לא יודעת מה לעשות, מבולבלת, כראוי לבת 16 וחצי.

פוש

הרס עצמי..זה מה שזה, הרס עצמי.

הכניעה הזאת, הוויתור, ההתרככות-נמאס לי ממנה,

נמאס לי מהילדה החלשה הזאת,

נמאס לי ממני.

פוש

במחשבה של רגע.