אייך תמיד כעסתי ולא הבנתי את אותם אנשים אחרי מערכת יחסים כושלת שנגמרה רע
החליטו להשתנות, להפוך ל"רעים"

אתם יודעים, אדישים, קרים, אגואיסטים.

עכשיו אני פתאום מבינה
זה לא כדי לפגוע באחרים

זה לא כדי לעשות דווקא

זה כי פשוט נמאס להם

נמאס להם להירמס

ואולי זה אגואיסטי, אבל הם בסך הכל רוצים להיות שמחים.

אני רוצה להיות שמחה.

פוש

אולי באמת הגיע הזמן להפסיק להיות Mrs. Perfect

בחיים לא פחדתי מדחייה.
בחיים לא פחדתי ככה מדחייה.

אלוהים, זאת בחיים לא היתה אפילו אופציה.

ועכשיו הלב שלי פועם כל כך חזק..אני באמת עלולה להפסיד פה.

לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת לספוג את האכזבה הזאת.

פוש

שיענה כבר, קיבינימט שיענה.