אני לא ממש יודעת מה קורה איתי אבל נראה לי שאני שמחה

ונראה לי שאני מחבבת מישהו

ובא לי רק לחבק אותו ולצחוק איתו וזה ממש נחמד ומבלבל

ונשאר לי רק עוד טיפה

פוש לא יודעת להצתלם.

לא מאמינה שפיספסתי כל כך הרבה שעות שינה על השטות הזאת..

איזה רגע של הבנה פתאומית, כאילו ריחפתי לרגע מעצמי וקלטתי כמה טיפשי כל העניין הזה.

ועכשיו כל הייסורים והקנאה והאכזבה פינו מקום לעצבות שקטה, עיקשת, כזאת שחונקת בגרון אבל מסרבת להשתחרר בצורת דמעות.

אני מתגעגעת לבובי

אוף

ככה סתם כי בא לי