אז מה חדש ...כלום לא חדש הכל כרגיל השגרה ממשיכה
הזמן טס והשנה עוד שניה נגמרת.
כשאתה מבין לאט לאט את החיים אז פתאום את מבין שהמים כחולים וכמה שהשמש צהובה וכמה הלילות קרים והקיץ חם והחורף קר
וכשהם נגמרים אתה מבין את המשמעות מוות את הקור את האבן את התולעים את האבל ואת הדמעות. הוורדים האדומים והלבנים נזרקים על הקבר כחתיכת שקית חטיף שלא הצליחה להגיע לפח......
והנר נשמה המזדיין הזה שלא תורם לשום דבר
וכל הבני זונות שיושבים ומתפלללים זה לא שווה כבר הוא הלך ולא יחזור
אבל רק אני לא הלכתי לשם ולהתפללתי כמו זונה ולא זרקתי ורדים אני ישבתי על המדרגות בכניסה וחיכיתי לראות את פני המלאך שלך ואת הכותנת הלבנה ואת הילה מסביבךשהעיניים נעצמות ,והדמעות יורדות,והשניים ננעצות בשפתיים.
העולם חשוך ואין נתיב אור אחד קטן. לא קרן שמש שפוסעת לעבר הנתיב רק חושך דלתות ומסדרונות מפחידים.....
את מרגישה כמו שקית ניילון שמרחפת באוויר.הזמן מכרסם דרכו מבעד לשמיכה,
הוא יודע שאני אותו לא רואה,
ועדיין לא החלטתי אם יותר מסוכן
להשאר פה שוכבת או לברוח מכאן.
וממקום שמוצף דמעות אני בורחת,
שוכחת. ומריבים טיפשים אני צונחת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
big girls cty12