קוראים לו משה ומבחינתו הוא אלוהים. את הבלוג שלו אפשר למצוא כאן. הוא אוהב לזיין רוסיות אבל שונא את האישיות שלהן. כך הוא כותב עליהן "הן כוסיות ויודעות שהן כוסיות ומקרינות את זה כאילו השמש זורחת להן מהכוס כל בוקר. אם הייתי ברוקר בחיים לא הייתי משקיע במניה שהיא בחורה רוסיה. למה? כשרק מנפיקים את המניה היא שווה הרבה ויש המון באזז והכל, ואחרי כמה שנים הערך שלה יורד דרסטית. הרוסיה נהיית משוגעת עם השנים ומצטברות לה יותר ויותר פסיכוזות. הגוף מתחיל להתדלדל ואז היא נהיית עוד יותר פסיכית אחרי כל מבט במראה. בסוף היא אוכלת לך את הנשמה, את החשבון בנק, ואז זורקת אותך קיבינימאט." יש לו בטחון עצמי, הוא מתחיל עם בנות כאילו קרא את הספר של אומנות הפיתוי והוא עונה בגסות לתגובות נאצה. אבל סך הכל בלי הירידות על רוסים, הוא כותב בסדר, קצת בסיגנון של מארקו/סקסגורו/וכדומה. גם העיצוב של הבלוג דומה לאלה האחרונים.

מערכת הבלוג לא מתנגדת לבלוגים רוסופוביים, גזעניים, או פיקטיביים. מערכת הבלוג תומכת נלהבת בחופש הדיבור ובזכות של כל אחד לכתוב מה שהוא רוצה על מי שהוא רוצה כל עוד אין בזה עבירה על החוק. אולם אנו תוהים: אם הבלוג שלו הוא בלוג של טרול וכך המגיבים שלו בתגובות טוענים, מדוע המגיבים ממלאים את חלון התגובות שלו ולא פשוט מתעלמים?

קוראי בלוג זה בוודאי תוהים "אם גם אתם חושבים שהוא טרול, מדוע אתם מפרסמים אותו?" ובכן התשובה לשאלה זו לא קשורה בדעתינו האישית, אלא במה חדש, צהוב ושערורייתי בישרא והוא חדש, צהוב ושערורייתי בישרא.