ההרגשה הזאת לא מפסיקה
אני לא יכול על כלום חוץ מהרצון שלי להעלם
נמאס לי מכולם נמאס לי מעצמי
נמאס לי שהמטרה לא אמיתית שהרצון הוא פרי דימיוני
שאהבה לא קיימת אני המחלה ולא התרופה של עצמי
אהבה מתה מתה אני לא ארגיש יותר אהבה
זה היה יותר מדי גדול וטוב מכדי להיות אמיתי
כל לילה אני חולם שאני מקיא דם
והדבר היחיד שמרגיע אותי זה לא הכדורים הפסיכיאטרים
לא הכלב לא הגיטרה לא לישון
רק הריטלין שקט צריך שקט
הוא נותן בוא משתיק את כולם
אני יודע שאני משקר לעצמי
אבל האמת היא שממש לא איכפת לי
אני שונא אותי ומגיע לי כל החרא הזה
תמות כבר..