ברוכים הבאים לסוף.

הרחוב שקט רק השטן יכול לתאר את מה שהבטון הקר ראה

השמיים היו כתומים והעננים נראו כמו כתמי דם

והצעדים שלו רועמים כל צעד מקפיא דם וכל מבט הורג

הרחוב היה שקט והשקט צורח הוא ממשיך ללכת אני רואה אותו מהחלון

וברגע אחד הוא עוצר לא יכלתי לנשום הדמעות החלו לרדת

את היד שלו ראיתי עולה ומצביעה לכיווני

הרחוב היה שקט ובמבט חודר הוא חותך אותי מבפנים

עיניים שזהרו להם באור ירקרק חולה

הוא פותח את פיו וצורח לכיווני שנינו ידענו שזה יגיע

אני רוצה לקפוא אבל לא יכול הרגע קורא לי

הרחוב היה שקט כשירדתי במדרגות לאת לאת כל צעד שלי נשבר לרסיסים

כל כך חלש מולו הולך והולך מאבד את מה שנשאר משפיוטי

אני קרוב... נופל על הרצפה,

הרחוב היה שקט כשדמעה של אושר ועצב החליקה על הלחי שלי

מתסכל על פניו האדישות הרגע הזה בכלל לא מיוחד בשבילו

אבל אני מקבל רק אחד כזה

הוא שולף את הסכין שלו פלדה קרה הרוח נושבת פעם ראשונה בריחוב השקט

הסכין נכנס לגרוני אני טועם את הדם שלי

אני נחנק אני נחנק

הסכין מסתובבת לאט לא מגיע לי את זה מהיר

הרחוב היה שקט בלילה שפגשתי את המוות.