אסיר חופשי

זהו סיפורם של גל ועמליה. צמד קיבוצניקים שגדלו יחד מגיל צעיר.

עמליה, בעלת השם הכל כך לא קיבוצי, מתה לעוף מהקיבוץ, אך גל אוהב את המקום, וזה לא משנה כי הם לא ביחד והיא יכולה לעשות מה שבא לה.

הם מכירים כבר שנים, הוא רוצה אותה אך אין לו אומץ.

הם מכירים כבר שנים, היא יודעת שאם הוא ייזום - היא שלו, אך היא לא יוזמת בעצמה.

בכל פעם לפני שהם יוצאים גל דואג לסדר את יחידת הדיור שלו, עמליה לא מכירה את גל-בלגן (כך חבריו קראו לו), היא מכירה חדר מסודר, נקי.

בהיסטוריה נוצרה בדיחה שגל מחליף מצעים אחת לפגישה עם עמליה, אין עוד אחת שגורמת לו לרצות שהדירה שלו תהיה כל כך מסודרת ונקיה. ובכל פעם לפני שהם יוצאים - גם המצעים מוחלפים, just in case.

הם יושבים בפאב של הקיובץ, במקומות הקבועים שלהם עוד מילדות, הם יושבים וחופרים, הוא מדי פעם שם עליה יד, על הרגל, על הכתף, לעיתים נוגע בטעות בחזה.

הם יושבים בפאב של הקיבוץ, במקומות הקבועים שלהם עוד מילדות, הם יושבים וחופרים, היא לא מתנגדת לי שלו, היא כמהה אליה.

השנים עוברות, השעון מתקתק, החברים מתחלפים, אהבות באות והולכות וגל לא יוזם. גם עמליה לא. היא ליידי. היא מחכה.

זהו סיפורו של ג'ימי ג'ונס. הוא הגיע להתנדב בקיבוץ עם חבר שלו דנדי ופגש בעמליה. הוא חריף ג'ימי, התחיל איתה ישר, יצאו, קבעו, היא עוד תרד מהארץ בשבילו.

זהו סיפורו של גל, שיחכה לה גם 40 שנה אם צריך. זהו סיפורם של כל הידידים שלא מעזים ליזום.